כך קטאר מימנה את ההשתלטות על האקדמיה האמריקאית

עם השקתו של כלי פיקוח ממשלתי חדש השבוע, ממשל טראמפ מממש את הבטחתו "לסיים את הסודיות" סביב מימון זר למוסדות להשכלה גבוהה. בעוד שהנתונים חושפים סכום כולל של כ-63 מיליארד דולר שהוזרמו ממדינות שונות, הנתון המהדהד ביותר נוגע לאמירות הקטנה והעשירה מהמפרץ הפרסי: קטאר הזרימה סכום עתק של 6.6 מיליארד דולר לאוניברסיטאות בארה"ב.

הכסף הגדול: קטאר מובילה בפער

בעוד שברשימת התורמות המובילות נמצאות בעלות ברית ותיקות כמו הממלכה המאוחדת (4.3 מיליארד דולר) וגרמניה (4.4 מיליארד דולר), התרומה הקטארית בולטת הן בהיקפה והן באופייה. הסכום שתרמה קטאר עולה משמעותית על זה של מדינות המערב, ואף עוקף את סין (כאשר מחשבים את תרומת סין היבשתית לבדה העומדת על 4.1 מיליארד דולר).

חשיפת הנתונים מגיעה בעקבות צו נשיאותי עליו חתם הנשיא טראמפ בסוף אפריל, שנועד לאכוף את סעיף 117 לחוק ההשכלה הגבוהה – חוק שחייב דיווח על תרומות מעל 250,000 דולר אך סבל מאכיפה רופפת במשך שנים, ובמיוחד תחת ממשל ביידן.

החשש מפני השפעה זרה

המיקוד בקטאר אינו נובע רק מהסכום האסטרונומי, אלא מהחששות הנלווים אליו. בניגוד לתרומות מבעלות ברית דמוקרטיות, הכסף הקטארי (בדומה לזה הסיני) מוגדר על ידי גורמים בממשל כחלק מקטגוריה של "תרומות בעייתיות".

החשש המרכזי המועלה בדו"חות ובהצהרות הממשל הוא כי משטרים אלו אינם תורמים מתוך פילנתרופיה טהורה, אלא מתוך שאיפה אסטרטגי.בצו הנשיאותי, הבהיר טראמפ כי המטרה היא "להגן על שוק הרעיונות מפני תעמולה בחסות ממשלות זרות, ולהגן על הסטודנטים והמחקר של אמריקה מפני ניצול זר".

 שינוי כיוון במדיניות האכיפה

חשיפת המימון הקטארי היא חלק ממהלך רחב יותר של שינוי מדיניות. הדיווחים מצביעים על כך שמזכיר החינוך הקודם בממשל ביידן, מיגל קרדונה, הפחית את עדיפות הטיפול בנושא ואף העביר את סמכויות האכיפה לגוף שנמצא כבלתי מספק בדו"חות מבקר פנימיים.

בחודש יולי של השנה שעברה קיבל נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, מטוס ג׳מבו מדגם Boeing 747-8, שנמסר לארצות הברית כתרומה מממשלת קטאר, ואשר מיועד לשמש כמטוס הנשיאותי Air Force One, בשווי המוערך בכמעט חצי מיליארד דולר.