מדינה שמופיע בספר החוקים שלה עונש מוות כדבר "נורמטיבי" שוֹנָה באופייה ובמהותה ממדינה שבה עונש המוות מצומצם לחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם.

לא רק בגלל שהחוק בעניין הנאצים מומש עד כה בפועל רק במשפט אייכמן, אלא בעיקר משום שהנדיר והחריג יהפכו לחלק מהשגרה וממילא גם השיח והעיסוק בהם יהדהדו ללא הרף. החלוקה הדיכוטומית בין מצבים אנושיים שונים קשה אבל הכרחית: בשדה הקרב ובמניעת פעולות טרור הריגתו של האויב חיונית לקיומנו ולשמירת חייהם של החיילים והלוחמים.

עִם זאת בהליך משפטי, ביצוע גזר דין מות יכול להיות "מוצדק" בהתייחסות למעשיו של הרוצח, אבל הנזק של מימושו חורג מחישובים אלה. לא קשה לתאר לעצמנו עד כמה העיסוק בביצוע ההריגה יהא נושא מדובר ומדווח. ילדים רבים יחשפו לכך וממילא הורים ומורים יצטרכו להתמודד עם שאלותיהם וחרדותיהם. קבוצה גדולה למדי של אנשים תעסוק בביצוע הפעולה כולל היבטיה הרפואיים והטכניים. אנו עלולים להיות בשלב אחר לגמרי של השיח הציבורי שלנו, זה שממילא הגיע למקומות רעים.

איני מתיימר לנתח כאן את היתרונות והחסרונות של עונש מות למחבלים רוצחים מבחינת המאבק בטרור. דיון חיוני על כך מתקיים ממילא. הנקודה העיקרית שאני מנסה להדגיש הוא השינוי החריף הנוסף שתעבור החברה הישראלית ממצב שבו לא הורגים אנשים כעונש בהליך משפטי, למצב שבו הריגת אנשים במסגרת משפטית, הופכת לשגרתית. תחושתי היא, שהמעבר הזה, יהא דרמטי הרבה יותר מכל שאר הנימוקים והשיקולים המדוברים.

זה עלול להוביל לפיצוץ חברתי

אנו גם יודעים שלעיתים תוספת מסוימת ואפילו קטנה למצב אנושי וחברתי נתון עלולה להיות מהפכנית. החברה הישראלית טעונה ביותר ברגשות עזים, בוויכוח פנימי קשה ובמאבק קיומי, ותוספת "צנועה" של הרג תקני עלולה להיות המכריעה לכיוון של פיצוץ נפשי ותרבותי.

אנו יודעים שבמקורותינו ביצוע גזר דין מות היה כמעט בלתי אפשרי. אומנם המוות מוזכר פעמים רבות כעונש על חטא חמור, אבל ביצועו היה מותנה בדרישות כמעט בלתי אפשריות. כך נשאר הרף הגבוה הערכי המיוחס לעבירות קיצוניות, אולם בפועל העונש כמעט לא בוצע. סנהדרין "קטלנית" כונתה כזאת שאחת לשבע (או שבעים!) שנה גזרה עונש מות על חוטא.

ועוד הערה לסיום. יכולת הקשב והתגובה שלנו כאזרחי הארץ עומדת להתפקע. בין שהדבר נובע מעובדות חיינו ובין שהוא נובע מגחמות פוליטיות. במקום שנתפנה מעט להביט למשל בכתב יד מופלא של משנה תורה לרמב"ם מלפני כ-700 שנה אשר מוצב עתה בספריה הלאומית, נמשיך למתוח את רגשותינו ועצבנו בהיפוך מוחלט "לדרך הזהב" שאותה חכם גדול זה הציע.

==

פרופ מירון ח. איזקסון הוא סופר ומרצה לספרות באוניברסיטת בר אילן