היוצרת והסופרת הדסה בן ארי שיתפה היום (שני) בפוסט אישי מרגש בפייסבוק את סיפור הרקע המפתיע של אחד משירי החנוכה המוכרים ביותר: "הילדים הללו". השיר, שחוגג השבוע 15 שנה להשמעתו הראשונה בגלי צה"ל, הפך להמנון חג עבור גנים ובתי ספר רבים.

"שמענו אותו היום בקולי קולות במטבח… תוך כדי שהכנו לביבות", היא כותבת, ומתארת את הרגע המרגש שבו בתה שואלת: "זה הקול של אבא? איזה שיר מרגש".

בן ארי חושפת כי מאחורי השיר המרגש עומד תמריץ כלכלי צנוע: "היינו הורים לילדה בכורה בת 4 חודשים כשכתבנו שיר שמדבר על חינוך ילדים. חה."

השיר נכתב עבור תחרות של אתר ליוצרים צעירים שהציע פרס של "הון עתק": 700 ₪ תלושים לקניית ספרים ודיסקים. "אמרתי: אנחנו לוקחים את התחרות הזאת!".

למרות הקשיים בכתיבה, השיר התחבר לבסוף סביב הרעיון ש"הנרות הללו אנו מדליקים, הם כמו הילדים המתוקים שאנו מולידים". עם יציאתו, קיבלה בן ארי הודעות מרגשות מהורים למתבגרים, שסיפרו כמה כוח נותן להם השיר. "איזה מצחיק שאנשים לא יודעים כלום מהחיים שלהם וכותבים על זה שיר וזה נוגע באנשים אחרים," היא מהרהרת.

בן ארי מסכמת את הפוסט בתובנה על הקשר בין מאמץ לאמונה: "כבר אז בגיל 22 לא חשבתי שאני מבינה יותר מדי בחינוך ילדים… בסוף זה נס. החיים הם נס. החינוך הוא נס".

היא מציינת כי היא משתדלת לאמץ את דרכו של האדמו"ר שאמר "לא מחכים לנס, עד שהוא יבוא" (אביתר בנאי), אך בחנוכה הגישה משתנה לחלוטין: "כל השנה אני אומרת, אל תסמכו על הנס, תהיו אתם האנשים שמביאים את הנס. בחנוכה אני אומרת, אלוהים, אני לא זזה מהחנוכיה עד שתביא לי נס".