בדיוק שבוע לפני חנוכה, הושלמה חשיפתו של קטע מרשים מחומת ירושלים מתקופת החשמונאים באמצע בית שני.

הקטע שבנייתו מתוארכת לסוף המאה ה־2 לפני הספירה, התגלה בשטח מגדל דוד, סמוך למצודה, בתוך המתחם ההיסטורי הידוע בשם הקישלה. קטע חומה זה, שנחשף בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות, הוא מהשלמים והארוכים ביותר שהתגלו בירושלים עד כה.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות, גבריאל וולקוביץ', מגדל דוד מוזיאון ירושלים)

החומה נחשפה במסגרת עבודות להקמת האגף חדש לארכיאולוגיה, אמנות וחדשנות ע"ש שוליך, שימוקם במתחם הקישלה במגדל דוד מוזיאון ירושלים.

ד"ר עמית ראם וד"ר מריון זינדל, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות מסרו: "הקטע החדש שנחשף, המוכר במקורות ההיסטוריים בשם "החומה הראשונה", מרשים במיוחד במידותיו ומידת השתמרותו. אורכו עולה על 40 מטרים, ורוחבו כ־5 מטרים. החומה בנויה בקפדנות מאבנים גדולות וכבדות, בעלות סיתות אופייני לתקופה.

חשיפת קטע החומה החשמונאית בקישלה. (גבריאל וולקוביץ, מגדל דוד מוזיאון ירושלים)
ראשי חיצים ואבני קטפולטות מימי החשמונאים – בתצוגה במגדל דוד מוזיאון ירושלים. (אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)

במקור התנשאה החומה לגובה של יותר מעשרה מטרים, אך כיום נותר ממנה רק גדם. בתקופת הבית השני הקיפה החומה החשמונאית גם את הר ציון, וקטעים ממנה נחשפו בהר ציון, בעיר דוד, בחצר מצודת דוד ולאורך החזית החיצונית של החומה המערבית של העיר העתיקה".

דברי ימי החומה האדירה מתוארים בהרחבה במקורות ההיסטוריים. יוסף בן מתתיהו, ההיסטוריון בן המאה ה-1 לסה"נ, מפרט את מהלכה ואת שעריה, וטוען כי הייתה "בלתי ניתנת לכיבוש" וכי ניצבו לאורכה 60 מגדלים. "בחומה הזו יש הרבה יותר ממה שנראה לעין", אומרים ד"ר ראם וד"ר זינדל. "ניכר שהיא נהרסה באופן שיטתי עד היסוד. זהו הרס מתוכנן – לא תוצאה של שיני הזמן או פגיעה אקראית, אלא פעולה מכוונת. הדבר מעלה שאלות ביחס לאחראי על  הרס החומה".

לכך, אומרים החוקרים, ייתכנו שני הסברים עיקריים: אפשרות אחת, היא פירוק של החומה בידי החשמונאים עצמם, כחלק מהסכם עם אנטיוכוס השביעי סידטס. אנטיוכוס זה – מיורשי אנטיוכוס הרביעי אפיפנס, המוכר מאירועי חנוכה, צר על ירושלים בשנים 132-134 לפנה"ס בנסיון לכבוש אותה. על פי יוסף בן מתתיהו, כמענה למצור, המנהיג החשמונאי יוחנן הורקנוס הראשון השיג הסכם שלום עם סידטס בעזרת אוצרות שהוציא מקברו של דוד המלך. בהסכם שביתת הנשק, דרש סידטס כי ירושלים תפרק את ביצוריה כתנאי להסרת המצור, וייתכן שהרס החומה שנחשף הוא שריד לאותו הסכם.

לחלופין, ייתכן שהמלך הורדוס, שביקש לבדל את שלטונו מזה של המלכים החשמונאים, הרס במתכוון את מפעלי הבנייה שלהם, לרבות החומה האדירה, כאמירה פוליטית: "תמו ימי המלכים החשמונאים, ואני הוא מחליפם." הריסה שיטתית של החומה, יכולה להתיישב עם מדיניות זו.

עדות חומרית מרשימה למאבקים בין יוחנן הורקנוס החשמונאי לאנטיוכוס סידטס נתגלתה סמוך מאוד לקטע החדש שנחשף. בחפירות שנוהלו בשנות ה־80 למרגלות "החומה הראשונה" גילו רנה סיון וגיורא סולר מצבור גדול של מאות אבני בליסטראות, ראשי חיצים, אבני קלע וקלעי עופרת המתוארכים לתקופה ההלניסטית. החוקרים זיהו בהם עדות ברורה למצור של אנטיוכוס השביעי. כלי המשחית הכבדים שהומטרו על העיר לא הצליחו לחדור את החומה האדירה ונפלו למרגלותיה. חלקם מוצגים כיום בתערוכה חדשה במגדל דוד – מוזיאון ירושלים.