תושבי מיצד נגד ראש המועצה: "אין פה אידיאלים. יש פה אינטרסים"

זעם גדול בגוש עציון בעקבות פינוי גבעת 'צור משגבי' במזרח גוש עציון, במהלכו נהרסו מבנים ובהם התגוררו עשרות משפחות בשני מוקדי התיישבות.

שניים מתושבי מיצד, אלחנן פרומר ומרדכי איטח, מספרים ל"סרוגים" על המראות הקשים והאלימות שהופעלו כנגד המתיישבים ועל תחושת אובדן הדרך שהם מייחסים להתנהלות המועצה והעומד בראשה.

"מראות שלא ראינו שנים, הכי קרוב לעמונה"

בשיחה עם סרוגים סיפר מרדכי איטח מתאר את מה שראה בשטח כבר משעות הבוקר: "מדובר במראות שבהתיישבות לא זוכרים הרבה מאוד שנים. מאות חיילי מג"ב, כלים כבדים, אלימות, פצועים. זה דברים שלא ראינו פה מאז עמונה". איטח מדגיש כי מדובר ביישובים קיימים ובהם עשרות משפחות, חלקן בנים ממשיכים מגוש עציון, עולים חדשים ומשפחות ותיקות: "לא מדובר בנערי גבעות. יש פה חיילי מילואים, משפחות, אנשים שבאו לפתח את האזור".

לדבריו, השוטרים עצמם חשו אי־נוחות: "ראיתי ויכוח בין המינהל לקצין מג"ב שאמר 'אני לא מעוניין שיהרגו פה יהודים בגלל בית'. הפינוי נעצר בנקודה מסוימת מרוב חשש".

"המועצה יכלה לשבת ולסגור מתווה – ולא עשתה את זה"

אלחנן פרומר, חבר מליאת מועצת גוש עציון ונציג מיצד, מסביר כי בשנים האחרונות התיישבו במקום שתי קבוצות של משפחות שהגיעו מחוץ לאזור, ושבטרם המלחמה התגוררה בסמוך משפחה ערבית שעזבה: "ניסינו לבנות מודל מסודר לניהול הגבעות, לעצור התרחבות, לרכז את המשפחות הקיימות בתא שטח מוסדר או להעביר אותן לגבעה חלופית בעלת מעמד קרקע ברור. הכול היה ערוך, והתושבים היו מוכנים".

לטענתו, למרות הניסיונות החוזרים, המועצה לא קידמה את המתווה: "אם היו רוצים באמת, תוך שבוע יושבים, חותמים, ומסדירים. העובדה שזה לא קרה מלמדת שהיה מי שרצה שהפינוי יגיע".

פרומר אף מתאר פער עמוק בין אופן הטיפול בגבעות היהודיות לבין טיפול בבנייה הערבית הבלתי חוקית באזור: "יש פה כפר ערבי, שב־18 שנים צמח משתי משפחות ליותר מעשרים, יושב על אדמות סקר ואדמות מדינה. לא ראיתי אכיפה דומה שם. ביקשנו שיראו אכיפה שוויונית – זה לא קרה".

ההרס בצור משגבי: ראש המועצה דרש את פינוי הגבעה

צילום: ההרס בצור משגבי: ראש המועצה דרש את פינוי הגבעה

איטח הולך צעד נוסף וטוען לקשרים בעייתיים בין המועצה לארגון ההתיישבות "אמנה": "אין פה אידיאלים. יש פה אינטרסים. אמנה ומועצת גוש עציון הפכו לגוש אחד. מי שמקדם את הפינוי זה אינטרסים של גוף יזמי. מה שעובר דרך אמנה מתקדם, מה שלא – נלחמים בו". לטענתו ישנם שמות ותפקידים שלדבריו מצביעים על "חפיפה מוחלטת" בין הנהלת המועצה לבכירי אמנה, וטוען כי הדבר השפיע על קבלת ההחלטות בשטח.

"לא אנרכיה – אלא אנשים שמסרו נפש"

לטענת שני הדוברים, התושבים שגרים בגבעות מוכנים להסדרה ולא פעלו מתוך אנרכיה: "האנשים שם התחננו להסדרה", אומר איטח. "לא ביקשו לגדול, לא ביקשו להביא עוד משפחות. רק לשבת ולדבר. לא הייתה שום נכונות מצד המועצה".

פרומר מוסיף: "אני לא הייתי חותם בחיים על מהלך שפוגע בבתים של יהודים. היה אפשר לדבר, לבנות מתווה, להעביר אותם לגבעה חלופית. זה לא נעשה".

"התחושה היא שהמועצה לא מייצגת את כל גוש עציון", סיפר.

איטח מסכם את התחושה הקשה שנותרה: "ראש מועצה שביום־יום מעלה סרטונים על כל פלפל בכפר עציון לא טרח פעם אחת לבוא לראות את האנשים בעיניים. התחושה שלנו שהוא לא ראש מועצת גוש עציון – אלא רק של כפר עציון. הוא לא מייצג את כל הפסיפס של הגוש".