לספרדים יש בעיה לקנות שווארמה כשהמוכר ערבי

בישולי עכו"ם בשווארמה

שאלה

מצוי בחנויות של פלאפל שמוכרים גם שווארמה. השווארמה נמצאת על עמוד ברזל, ומחברים את השווארמה על גלגל צלייה המסתובב בסמוך לאש. ובכל פעם מורידים את שכבת הבשר הסמוכה לאש. ונשאלנו האם יש לחוש בזה לאיסור בישולי עכו"ם.

כלומר, האם מותר שהגוי יעבוד בזה והוא זה אשר יסיר בכל פעם את שכבת בשר השווארמה מהגלגל המסתובב סמוך לאש. ונראה דעיקר השאלה היא לדעת הספרדים, דהרי לפי האשכנזים אם היהודי הניח את גלגל השווארמה בסמוך לאש, סגי בזה (ויתרה מכך, סגי בהדלקת האש), ויכול הגוי להסיר את שכבת הבשר מעמוד (השווארמה).

תשובה

על פניו לדעת הספרדים יש בעיה, ואבאר. הגמרא במסכת עבודה זרה (לח) אומרת: "הניח ישראל בשר על גבי גחלים ובא עכו"ם והיפך בה, מותר… היכי דמי, אילמא דלא הפך בה הוי בשיל, פשיטא, אי דלא הפיך לא הוי בשיל אמאי מותר, לא צריכא דאי לא הפיך בה הוי מבשל בתרתי שעי והשתא קא בשיל בחדא שעתא. מהו דתימא קרובי בישולי מילתא היא, קמ"ל".

כלומר, אם בלי היפוך הגוי הדבר לא יתבשל, יש לאסור. וכן פסק השולחן ערוך (יורה-דעה קיג, י): "הניח ישראל על גבי גחלים עוממות שלא היה ראוי להתבשל עליהם כמאכל בן דורסאי ובא עובד כוכבים והפך בה, אסור", וכידוע מבלי הסרת השכבה החיצונית של הבשר הסמוכה לאש, החלק הפנימי הנמצא על הגלגל (בסמוך לאש) לא יוכל להיות ראוי לאכילה (שכן רק בהסרת שכבת הבשר, נצמד חלק חדש של בשר בסמוך לאש ואז הוא נצלה).

אולם מצינו דכתב השולחן ערוך (יורה-דעה קיג, ו): "כל שבישלו ישראל מעט בישולו בין בתחילה בין בסוף מותר. לפיכך אם הניח העובד כוכבים בשר או קדרה על האש והיפך בה ישראל והגיס הקדרה. או שהגיס ישראל וגמר העובד כוכבים הרי זה מותר" (והעיר הרמ"א "ואפי' לא היה מתבשל בלא סיוע העובד כוכבים"). והאחרונים הקשו על דברי מרן מהגמרא בעבודה זרה (איך יהא מותר). ויישב הט"ז "וצריך לומר דה"ק, דלא היה מתבשל כראוי בלא סיוע העכו"ם, אבל כמאכל בן דורסאי הוי בשיל". ומשמע דאם הדבר יכול להתבשל בעצמו כבן דורסאי יש להתיר (וע"ע בזה בערוך השולחן שאם ישראל התחיל בבישול, והגוי סיים, אף אם בלי הגוי לא יכול להתבשל מותר. אולם זהו דעת הרמ"א).

השולחן ערוך (יורה-דעה קיג, ה) כתב "עובד כוכבים שבישל ולא נתכוון לבשל מותר", ולפי"ז יל"ע בנידוננו שהגוי מתכוין למכור ללקוחות את השווארמה, אך אין כוונתו לבשל את הבשר הבא תחתיו. ועיין בזה בשו"ת רב פעלים (ג, ט) דהעלה להתיר, והדגיש כי "הגוי עצמו יודע שהובא לעשות מעשה רשת דוקא ולא לבשל… וכיוון דאינו מתכוון לבשל אע"פ שמוכרח שיתבשל… הרי זה מותר לכ"ע… וכמ"ש מרן ז"ל… עכו"ם שבישל ולא נתכוון לבישול מותר", וכן הביא ראיה זו בשו"ת בנין אב (ה, מו אות ב) ורצה ללמוד מכאן להקל לגוי לחתוך את השווארמה (וע"ע בשו"ת אבני-נזר צח דאין לאסור בישולי עכו"ם כשאינו מתכוון אע"פ דהוי פסיק רישיה). אלא דהעיר בהמשך דקשה לומר הכי, שכן תפקיד הגוי "לדאוג שהבשר הבא אחר הצלוי יתבשל כראוי ובלי מעשיו לא יתבשל", ולכן כתב כי "לדעת מרן אין להתיר הבשר שנצלה לאחר חיתוך הנכרי מדין בישולי עכו"ם". וע"ע בזה בספר שולחן מלכים (הלכות בישולי עכו"ם שער ו עמוד תקב).

בקובץ אור תורה (אייר תשס"ב. הובא בשו"ת בנין אב הנ"ל) הובא מאמר דכתב כי יש להתיר את חיתוך השווארמה ע"י גוי מכוח זה שאחר חיתוך השכבה הראשונה, הבשר נצלה לפחות כמאכל בן דורסאי.[1] אולם בשו"ת בנין אב דחה זאת ד"רבים שקראו את ההיתר ומתמצאים בענין בישול שווארמות בשווקים, כתבו שאין לסמוך על היתר זה משום שהמציאות היא שהבשר שנשאר אחר החיתוך אינו נצלה אפי' כמאכל בן דורסאי" (והביא עדויות ד"אדרבא הם מקפידים שלא להשאיר את הבשר סמוך לאש הרבה זמן כדי שלא ייחרך ולא יתייבש"). וכן ראיתי דהעלה להחמיר בזה לספרדים בשו"ת דברי בניהו (יז, כט). ולדעת האשכנזים יש להקל כפי שכתבנו בפתיחה, וע"ע בזה בדברי הגר"א שלזינגר בספרו אתקינו סעודתא (סי' כו).

העולה לדינא

לפי האשכנזים ניתן לאכול שווארמה גם כשהגוי חותך את הבשר מהגלגל, והוא שהיהודי הניח את הגלגל בסמוך לאש. אולם לדעת הספרדים אין להקל, וצריך שיהא יהודי שיחתוך את בשר השווארמה מהגלגל.

[1] וע"ע באור תורה הנ"ל דהוסיף סברא נוספת והיא שכל הבישול נעשה ברשות ישראל (וע"ע בזה בספר הליכות עולם ו עמוד קיז).

==

הרב אלחנן פרינץ הוא מחבר הספר שו"ת אבני דרך.