30 שנה לרצח רבין – סדרת ראיונות בסרוגים. מזכ"ל שלום עכשיו וחבר הכנסת לשעבר מטעם מרצ – מוסי רז חשף: "רבין מעולם לא הסכים למדינה פלסטינית".

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

מוסי רז - 30 שנה לרבין. צילום: אולפן סרוגים

לציון 30 שנה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, התראיין חבר הכנסת לשעבר מוסי רז (מי שהיה מזכ"ל שלום עכשיו ואחר כך כיהן כחבר כנסת מטעם מרצ בשלוש קדנציות) לאולפן סרוגים. רז התייחס לארגון עצרת השלום בה רבין נרצח. כמו כן, הוא דיבר על האקלים הפוליטי שהוביל לרצח ולמורשת המורכבת של רבין והסכמי אוסלו. תוך כדי דבריו, הוא התייחס גם לאלימות פוליטית בעבר ובהווה.

הרצח והשאלה: האם "הימין רצח"?

רז, שהיה נוכח בעצרת ב-4 בנובמבר 1995, ציין כי שלום עכשיו לא באמת ארגנו את העצרת. עם זאת, הם קראו לאנשיהם להגיע. המשתתפים הרבים כללו אנשי שלום עכשיו. רז תיאר כיצד בזמן הירי הוא היה קרוב לבמה. הוא לא שמע את היריות בשל ההמולה. הוא שמע על האסון דרך מקלטי הרדיו.

המעבר מערב מוצלח לאסון היה קשה מאוד עבור מחנה השמאל. רז הודה כי חשש שרבין יישכח כפי שנשכח אמיל גרינצווייג, שנרצח 12 שנים קודם לכן בהפגנת שלום עכשיו בירושלים. הוא ציין לטובה כי רבין לא נשכח, וגם "לא שכחו את הדרך שהוא נרצח".

רז דוחה מכל וכל את האמירה לפיה "הימין רצח את רבין". הוא הדגיש כי הוא מקפיד גם היום לא לומר "אלימות המתנחלים", אלא "אלימות מתנחלים". רז הסביר כי רוב המתנחלים הם אנשים נורמטיביים וטובים, ויש "כמה אלפים" אלימים שפועלים בשטחים, ולא כולם גרים מעבר לקו הירוק.

רז סבור כי: "זה לא הימין שרצח את רבין. נכון שהייתה הסתה מאוד גדולה, אבל אני לא חושב שמישהו מהמסיתים רצה שזה ייגמר כך". עם זאת, רז הטיל ספק בכך שיגאל עמיר היה "איש בודד". הוא הדגיש ש"הוא בכל זאת קיבל או לפחות הרגיש שהוא קיבל אישורים מרבנים מסוימים וצריך להגיד גם את הדברים האלה". הוא חזר והדגיש: "אני בחיים לא אמרתי הימין רצח את רבין. ברור לי שרוב אנשי הימין נגעלים מהדבר הזה, אבל זה גם לא איש בודד".

צילום: אולפן סרוגים

האלימות הפוליטית כיום

רז השווה את האקלים של 1995 למצב הפוליטי כיום. הוא הבהיר כי הוא לא חושב שמישהו ניסה לשרוף את ביתו של ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו. הוא ציין כי האלימות היום אינה באותן רמות חריפות כמו ב-95' או 82'. אולם, הוא טוען כי "גם היום אנחנו רואים הרבה יותר אלימות מימין לשמאל".

רז התייחס בחריפות למה שהוא רואה כחוסר סיקור תקשורתי לאלימות מצד מתנחלים: "רק אתמול נפצעו שתי צעירות ישראליות בהתקפה של מתנחלים, זה לא מכוסה בכלל בתקשורת. זה מדהים כמה אלימות של מתנחלים איננה מכוסה בתקשורת הישראלית, כאילו אינה קיימת".

רז ציין כי בגלל שבשולי הימין יש יותר אנשים שמסוגלים להבין הסתה בצורה שבה הבינו אותה יגאל עמיר או ברוך גולדשטיין, על הימין הדתי להיות "זהיר אפילו יותר בשימוש בביטויים".

מורשת רבין והסכמי אוסלו

רז התייחס למורשתו של רבין. הוא אמר שרבין היה קודם כל ביטחוניסט – רמטכ"ל מלחמת ששת הימים ושר ביטחון שהורה לשבור ידיים ורגליים. רבין הגיע למסקנה. "כדי להבטיח את הציונות כאן – אנחנו צריכים להגיע להסדרים מדיניים".

בהקשר להסכמי אוסלו, רז תיקן תפיסות נפוצות: אוסלו לא היו הסכמי שלום, אלא "הצהרת עקרונות". מטרתה להגיע להסכמים תוך חמש שנים. ההתחייבות המרכזית של ישראל הייתה נסיגה תוך ארבעה חודשים. עם זאת, הנסיגה לא בוצעה תחת ממשלת רבין. העיכוב הישראלי, לטענת רז, היה הגורם שקדם לטבח שביצע ברוך גולדשטיין במערת המכפלה. רז טען כי "ההפרות הישראליות היו הרבה יותר גדולות" מההפרות הפלסטיניות.

הוא חשף פרט דרמטי לגבי עמדתו של רבין על עתיד השטחים: "רבין מעולם לא הסכים למדינה פלסטינית". מפלגת העבודה רק ב- 1999 בראשות אהוד ברק, שינתה את עמדתה לתמיכה במדינה פלסטינית.

הקרע במדינה והעתיד הציוני

רז תלה את הפילוג הנוכחי (חצי בעד נתניהו וחצי נגדו) בעובדה שראש הממשלה מכהן כבר 30 שנה (במצטבר). הוא טען כי הפתרון לקרע הוא הקמת ממשלה לא בראש נתניהו. ממשלה כזו תכלול חרדים וערבים כאחד, וזאת אינה "חלום אוטופי" לדבריו.

רז דן באתגרי הציונות כיום:

  1. עמידה בהבטחה הציונית לא לפגוע במי שנמצא כאן, מה שרז מכנה "משפט הכלל".
  2. הבטחת הישרדות על ידי הסכמים מדיניים, שמוכיחים את חשיבותם במקומות בהם אין שלום (כמו עזה).
  3. הבטחת שיהודים יבחרו לחיות כאן. רז ציין תופעה מדאיגה: בשנתיים או שלוש האחרונות, מספר העוזבים את הארץ "גדול בהרבה" ממספר העולים, ומדובר על כ-160,000 איש שעזבו בתוך שנתיים. הסיבות לעזיבה, לדעתו, הן חשש מקלריקליזם חרדי, וכן "כישלון הממשלה ושל המלחמה בעזה והכישלון של השבעה באוקטובר".

לגבי אירועי הזיכרון לרבין, רז הביע חשש שהמעגל קטן. הוא הסכים כי הציבור הדתי לא מרגיש שייך לאירועים. אולי כי "לא חשו שם בנוח" והייתה בהם את הרגשה ש"אתם רצחתם את רבין".

================

עורך הפרויקט: נתנאל איזק

מפיק: דוד פרוידיגר

מראיינים: אריה יואלי ונתנאל איזק

רשתות חברתיות וסושיאל: שמואל אריה ופרי פנינה רובינסקי

עריכת וידאו: פרי פנינה רובינסקי

עיצוב אולפן וגרפיקה: יולה ינקלביץ