הסכם קדם נישואין אינו מועיל / תגובה לרב סתיו

הפיתרון, גם אם הוא טוב מבחינה הלכתית, אינו טוב מבחינה מעשית. נראה שהפתרון האמיתי הוא בחינוך מקדים, שידע הצד הסרבן שלא כל דבר כשר. כמו כן, חיזוק בתי הדין, ונתינת כלי כפיה נוספים בידיהם, היה עשוי לסייע

הסכם קדם נישואין אינו מועיל / תגובה לרב סתיו
  (צילום: באדיבות המצולם)

ידידי הרב אברהם סתיו כתב והסביר על הסכם קדם הנישואין של צוהר. היות והנושא נוגע לכל אחד מאיתנו (מי שהתחתן, וגם מי שבע"ה יתחתן במהרה), חשוב לכל אחד להבין על מה ומדוע הוא חותם.

מאמרו של הרב אברהם סתיו הסביר בקצרה את היתרון בהסכם, שמאפשר לדעתו קיום מכובד לצדדים, גם אם הם נמצאים בתקופה לא כל כך יפה של חייהם הזוגיים. אפשרות זו נוצרת מהגדרת ההתחייבויות ההדדיות עוד לפני הנישואין, והפעלתם במקרה של סרבנות גט של אחד הצדדים.

אמנם, יש לציין שישנן מספר בעיות, או דברים שאינם מוסכמים על כלל הפוסקים, בהסכם זה.

הרב סתיו התייחס במאמר לבעיית גט מעושה, ומדוע היא אינה חלה בהסכם המוצע. אינני מעוניין להאריך בפן ההלכתי, שיש עוד מה לומר לגביו, הן בבעיית גט מעושה והן בבעיות הלכתיות אחרות שעשויות להיות בהסכם, אלא לגעת בשאלות המעשיות העולות מן ההסכם.

הסכם צריך להיות צופה פני העתיד. כשאנו חותמים על הסכם, עלינו לשקול את האפשרויות והתסריטים השונים, בהם עשוי לשמש אותנו ההסכם. אנו כמובן לא מעוניינים להשתמש בהסכם הקשור בבעיות שלום בית, אך באופן תיאורטי ישנם שלושה מצבים אחרי ניסיון השיקום המקצועי:

1. מגיעים בע"ה לשלום בית, ואין צורך בהסכם.

2. לא מגיעים לשלום בית, אך מגיעים להבנה בדבר הצורך בגירושין ולהסכם גירושין מסודר. גם במקרה זה אין צורך לכאורה בהסכם קדם נישואין.

3. לא מגיעים לשלום בית, אך גם לא להסכם גירושין. בדיוק לצורך מצב זה נועד ההסכם לפני הנישואין, והלחץ שנוצר בעקבות הפעלת ההתחייבות שהתחייב עליה הסרבן או הסרבנית מראש, עשוי לסייע במציאת פיתרון מהיר יחסית.

מהצגת הדברים לעיל נראה, שרק במקרה האחרון מסייע ההסכם, אך זה לא תיאור מדויק של המצב. גם במקרה בו מגיעים להסכם גירושין בתוך התקופה שנקבעה לכך, יתכן שתהיה השפעה להסכם. לא מן הנמנע שהידיעה על קיום ההסכם, וההבנה שהסנקציות שבו יופעלו אם לא יתרצה הסרבן, גרמו להתגמשות שלו בסוגיות שתקעו את ההסכם מלכתחילה. אדאתינא להכי, יתכן מאוד שגם במצב הראשון, בו הזוג הגיע לשמחתנו לשלום בית, היתה להסכם השפעה חיובית, בעצם ההסכמה להגיע לייעוץ מקצועי, ואולי אף האיום העקיף גרם ליכולת לוותר.

אבל הבעיות אינן כאן. כל הניתוח האוטופי הזה מדבר במצב בו ההסכם אכן מקוים. מה קורה במצב בו ההסכם לא מקוים? הרב סתיו כבר תיאר מצב אחד שבו ההסכם לא יועיל (כשהסרבן אינו חס על ממונו, ומעוניין פשוט לנקום או לגרום סבל לצד השני), אך הסכם שאינו מתקיים איננו דוקא בגלל סרבנות של אחד הצדדים, הוא יכול לנבוע גם ממחלוקת על יישום ההסכם עצמו. יש מספר מחלוקות אפשריות בהקשר להסכם הזה, אך ישנה גם בעיה עקרונית.

ראשית, אציג את השאלות שלא ניתן להן פיתרון במסגרת ההסכם שהוצע. הבעיה הראשונה שעולה, היא השאלה כיצד נקבע מיהו הסרבן? נכון, אם לא הגיעו לפיתרון תוך שישה או תשעה חודשים של ייעוץ מקצועי, כנראה שבאמת צריך לפרק את החבילה, ואז מתחיל המו"מ על הסכם הגירושין.

הסכם גירושין הינו מורכב ומסובך ככל שהמצב המשפחתי מורכב יותר. חלוקת רכוש, משמורת על הילדים, הסדרי ראיה, חלוקת דירה ולפעמים מכירתה, הסדרי מדור ומזונות, זכויות סוציאליות של הצדדים ועוד ועוד, הינם גורמים שדורשים לעיתים זמן, ולא תמיד ניתן להצביע על ה"אשם" באי ההגעה להסדר. כל צד מוכן מיידית לגט, אם רק הצד השני יתרצה לתנאיו. ואכן, יש בכך צדק מסוים לעיתים. כל הרעיון של הכתובה הוא "שלא תהא קלה בעיניו להוציאה" – כלומר, הלחץ הכלכלי אמור לגרום למניעת פירוק הקשר. גם אם מטרה זו לא צלחה, עדיין מסבך לכלכל את כל הגורמים הנ"ל, ומובן שיהיה צד שירגיש שהוא נפגע כלכלית מהמהלך, וכתוצאה מכך יתבצר עוד ועוד.
בקיצור, במצב זה של אי הסכמה על תנאי הסכם הגירושין (מסיבות ממוניות או אחרות), ההסכם מאהבה איננו מועיל. אין "אשם" בהתארכות ההליך, ומצד שני ההליך עשוי לקחת זמן רב.

הבעיה מחריפה במצב בו תיק הגירושין של בני הזוג יובא בפני דיינים הסוברים שיש בהסכם מאהבה בעיה של גט מעושה. כאמור, ישנה מחלוקת הלכתית גם בעניין זה, אך אין כאן המקום להאריך בשורשיה. העובדה היא שישנם עדיין דיינים הסוברים כך, וממילא החותם על הסכם זה מסתכן בחוסר יכולת ליישמו – אם הדיינים ידרשו לבטל אותו כתנאי לסידור הגט. כאשר אנו שוקלים הצעה מעשית, יש להתחשב גם בגורמים שאין לנו שליטה עליהם מראש, כגון הרכב הדיינים שיהיה לזוג בעת הגירושין.

גם באותם מקרים ספורים, בהם תופעלנה הסנקציות בהסכם, עדיין לא תיפתר הבעיה הראשית שההסכם בא לפתור – בעיית הסרבנות. כל סרבן (או סרבנית) שיחויב בדמי המזונות על פי ההסכם – ימשיך לסרב לכתוב או לקבל גט עד להכנסת תנאי בהסכם הגירושין של מחילה על דמי המזונות, והשבת דמי המזונות שכבר שולמו, וממילא לא תהיה משמעות להסכם כמעט.

לסיכום, הפיתרון, גם אם הוא טוב מבחינה הלכתית, אינו טוב מבחינה מעשית. ישנן בעיות קטנות נוספות שעלולות להיות בהסכם, אך כיון שהן ניתנות לפיתרון מקומי כזה או אחר לא התייחסתי אליהן. הבעיות העיקריות הן: א. חוסר הגדרה של "אשמה" בעיכוב הגט, ב. האפשרות לביטול הגט ע"י דיינים שחולקים על עקרונותיו, ורואים בו כפיה לגט שלא כדין, ג. ההסכם איננו תחליף לגט, וככזה אינו יכול לקבוע תנאים עבורו.

בשולי הדברים אוסיף, שהסכם קדם נישואין כנראה אינו הפיתרון לעיכוב גט. הסיבה לכך היא שחוזה הינו כלי שמתאם פעולות שונות בין הצדדים שנעשות כעת, ומשפיעות על העתיד. לצורך ההסדרה והתיעוד של דברים אלו – נועד החוזה. הבעיה בסיטואציה של עיכוב גט היא הפוכה: כעת, בשעת הנישואין, ברורות בפעולות. הבעיה נוצרת רק בעתיד, בעת העיכוב בגט. כפי שראינו, בעיה כזו אינה יכולה להיפתר כמעט בעזרת הסכם מקדים.

נראה שהפתרון האמיתי הוא בחינוך מקדים, שידע הצד הסרבן שלא כל דבר כשר. כמו כן, חיזוק בתי הדין, ונתינת כלי כפיה נוספים בידיהם, היה עשוי לסייע. לבסוף, כמו בכל מו"מ הלכתי, הדרך היא לעבור דיין דיין, ולשכנעו בצדקת הדרך ההלכתית המאפשרת יותר כפיהף וחוששת פחות לגט מעושה. דרכים עוקפות פחות מוצלחות בדרך כלל.

(הכותב הוא מנכ"ל 'לשם' – יעוץ משפטי הלכתי לעסקים)

תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
8 תגובות - 8 דיונים מיין לפי
1
מטרת ההסכם גט, לא הסדר
חיים | 07-09-2015 11:13
מטרת ההסכם היא לשכנע את הצדדים להסכים לגט גם בלי לקבוע הסדרי גירושין (ממון ומשמורת). לכן האשם הוא זה שמתנה את הגט בקביעת הסדר (פתרון בעיה א), ובכך ההסדרים ייקבעו ללא מנוף הלחץ של גט (בעיה ג). את הדיינים אכן צריך לשכנע.
2
המשך
חיים | 07-09-2015 11:17
הרעיון הוא שאחרי תקופת ה'שלום בית' הקבועה, נותנים גט, ורק אז קובעים הסדרים. אם שני הצדדים מעוניינים לקבוע הסדר לפני מתן הגט, ההסכם לא יחול עליהם. רק מי שמוכן ל'גט היום, הסדר מחר' יכול לממש את ההסכם. אבל בינתים אפשר לפתוח פרק ב בלי איסורים ובלי ממזרות.
3
מעניין מי שולח את כל הילדים האלה לכתוב כאן? מסע מתוזמן
יוסף | 07-09-2015 11:22
ומוזר מאוד. מי שולח אותם בזה אחר זה?
4
תגובה ל1 ו 2
א | 07-09-2015 11:50
אם ההסכם טוב רק למי שמוכן לגט היום והסדר מחר, אין צורך בהסכם... ההסכם מנסה למנוע מצבים שבהם מתנים את הגט בהסדר, אך זה חסר תוחלת.
5
ממתי חינוך מקדים הוא פתרון הלכתי במקום ענישה לעבריין??
אלעד | 08-09-2015 11:19
6
ל4
חיים | 10-09-2015 23:10
עגונות (וגם כמה עגונים) לא מעטות תקועות על בעל שמעכב הכול, כי הוא לא השלים עם פירוק הקשר והגירושין. הן מוכנות לפתוח פרק ב עם קבלת הגט, ואחר כך ללכת לריב על המשמורת עד שהילדים יגדלו, ועל הדירה עד שהבנק יממש את המשכון... היום המצב הוא ש'רצה הוא והיא' - יסדרו גט. המטרה היא מצב שבו מספיק רצון של צד אחד כדי להכריח את הצד השני להסכים על הגט, ולהמשיך לריב כמה שרוצים על כל השאר.
7
כתבה ריקה מכל תוכן, אין בה דבר.
אילן | 22-09-2015 0:51
הכותב מציע שהסכם לא מועיל , מורח את הקוראים במשפטים לא רלוונטיים, ובסוף מציע תחליף שלא קשור לסיבת ביצוע ההסכם.
8
הפתרון הוא תנאי בנישואין
אליהו | 29-10-2015 8:05
הדבר כבר הועלה ע"י הרב אליעזר ברקוביץ ז"ל, ואף יש עדויות שהיו דברים כאלו בעבר. בנישואין יש להתנות שאם חלילה מתחילים הליכי גירושין, הגט יכנס לתוקף תוך שנה.