"נו" אמרתי לחבר שלי, ראש צוות בחברת הייטק מוכרת: "ראש השנה, סוף סוף יש לך הזדמנות להיות עם הילדים שלך בסבבה, בלי לחץ, בלי עייפות…".
הוא הסתכל אליי במבט ששמור לאנשים שחיים בסרט וענה לי: "אחי, על מה אתה מדבר…האמת שראש השנה הזה ממש תקוע לי. המחשבה שאני הולך להיתקע עם הילדים המתבגרים שלי שהולכים להסתכל עליי ולראות בדיוק איך אני מתפלל ומתי ומתי אני הולך לצאת להפסקה וכמה זמן ההפסקה הזו הולכת לקחת… די מטרידה אותי".
"אוקי…" עניתי לו…"אז אתה מעדיף שהם פשוט לא יבואו לבית ויעשו את החג בישיבה כמו שעושים בישיבות ההסדר?"
"תשמע" ענה לי, "האמת שאני לא יודע. באמת. מצד אחד ברור שאני אוהב אותם ורוצה אותם לידי. אין שאלה בכלל. זה באמת הזדמנות מיוחדת, אבל מצד שני זה באמת מטריד אותי. אני לא בטוח שהערכים שהם מתחנכים לאורם בישיבה, הם אלו שאוכל באמת לעמוד מאחוריהם.
בישיבה אם הם מדברים בתפילה, אני בטוח שהר"מ שלהם מעיר להם. וכאן… להגיד לך שאני לא מדבר בתפילה עם החברים שלי? ועוד בתפילה שהולכת להיות ארוכה כל כך כמו תפילת ראש השנה ויום כיפור… וואלה, לא יודע…".
איך הופכים את ראש השנה לחוויה נעימה עם הילדים?
את הקול הזה שהשמיע חבר שלי שמעתי מעוד כמה הורים במהלך השבוע האחרון:
מצד אחד הם רוצים מאוד להיות במחיצת הילדים שלהם אולם מצד שני, אי אפשר להתעלם מכך שבניגוד לשבת רגילה שמסתיימת אחרי 25 שעות, כאן ישנו עוד יום של ביחד שיכול להוות אתגר ולהקשות על ההורים 'לדגמן' את החינוך והערכים שהם רוצים שילדיהם ילכו לפיו.
בהתאם לכך, העצתי לאותם הורים, להושיב את ילדיהם המתבגרים לשיחה ולהגיד להם שהם רוצים לערוך איתם תיאום ציפיות ברור שבו יבהירו לילדיהם מה הם מצפים מהם בזמן התפילה ובאופן כללי, מאיזה מקום אמור להגיע הרצון שלהם ללכת לתפילה.
לפעמים ועל פי רוב, יש המון קונפליקטים שיכולים להיפטר באמצעות דיאלוג פשוט ודיבורים שמניחים את כל הצמתים המכריעים על השולחן ונותנים להורים ולמתבגרים שלהם את האפשרות לברר וללבן את הדברים בנחת ובלי לחץ.
בצורה כזו, יוכלו ההורים לחסוך את רוב העימותים ונקודות המחלוקת בבחינת רפואה מונעת שתוכל להבטיח להם ולילדים המתבגרים שלהם, חג נינוח ורגוע שבו יוכלו לשמור על המשאבים הנפשיים שלהם ובנוסף למצוא את הרגעים המתוקים האלו שבו ייקחו את הילדים המתבגרים שלהם לשיחה צפופה ומצמיחה שלא יוצא להם לקיים אותה ביומיום עקב כל מיני טרדות והתחייבויות קודמות שכל הזמן מיוצרות להם מטעם העבודה.
ובקיצור: חשבו והריצו בראש תרחישים של החג, דברו עליהם עם הילדים שלכם ותראו איך שהרבה מאוד קונפליקטים יכולים להיחסך לכם.
שיהיה לנו חג שמח ומתוק!
==
אבינועם הרש, מחנך ומעביר שיחות להורים ונוער. מגיש פינת החינוך ב'כאן מורשת'.
תגובות
השלמה למבוגרים איך למצות שני ימי החג. ----------------------------------------------------- אשרי העם יודעי תרועה..... ----------------------------------------- החידה של שני ימי חג ראש השנה. צריך שתפתר לבסוף על דרך הרעיון הבא. : כל תרועה היא קודם לכל קריאה לאחדות. היא קריאה להמחיש שכל התורה כולה . על "רגל אחת"היא : "ואהבת לריעך כמוך". ודוק אין הדבר מסתיים אך בכך . יש משוואה שלמה : גם "אהבת הגר". גם "כמוך". בשויון מלא.... וכך ביום הראשון של חג ראש השנה שהוא : "יום תרועה" . אנו הוגים וחוגגים את "יום התרועה ". יום האחדות של עם ישראל וכלל ישראל סביב ה' אלוהיו. . וביום השני שהוא : "זכרון תרועה". הוא יום הזכרון של היעד הסופי : ההתרועעות הכלל אנושית ....... שייעודו של עם ישראל אינו מסתיים להיותו אך גוי אחד בארץ - לעד. אלא דווקא לגוי קדוש כהכשרה להיותו "ממלכת כהנים" - לכלל העולם ולכלל האדם . שגם אנו לא חדלים מלהצהיר כי ה' מלך העולם. ודבר זה לסוף מחייב מימוש. לפיכך, יו