כשחושבים על הקהל של מתי כספי, מדמיינים בדרך כלל נשים וגברים בשנות ה־50 וה־70 לחייהם – דור שלם שגדל על שיריו. אבל אמש באמפי פארק רעננה, מול 7,500 איש, התמונה הייתה אחרת: ילדים ונערים לצד הוריהם וסביהם, שרים יחד את אותם שירים שהושמעו להם בבית מגיל אפס. פס־הקול של כספי הפך לנכס משפחתי שעובר באהבה מדור לדור.

אחרי הפתיחה של שלומי שבת ב”ילדותי השנייה”, התרחש הרגע שכולם חיכו לו. מתי כספי הוסע לבמה בכיסא גלגלים, והקהל כולו קם על רגליו והריע דקות ארוכות. כספי, נרגש עד דמעות, אמר בקול שבור: “אתם בליבי בכל צליל שלי”. הוא הודה לאמנים, למפיקים ולקהל, והתנצל שלא יוכל להישאר עד הסוף. באותו רגע, נדמה היה שהערב כולו קיבל משמעות חדשה – מחווה של עם שלם לאדם שמוסיקתו חקוקה בלבבות.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

צפו: מתי כספי עולה לבמה ומודה לקהל עם דמעות בעיניים. (צילום: אלון לוין)

על הבמה עלו בזה אחר זה עשרות אמנים: שלמה ארצי, שלום חנוך, ריקי גל, אביב גפן, אביתר בנאי, גלי עטרי, מירי מסיקה, עברי לידר, שלמה וים גרוניך, נונו, אמיר דדון, אסתר רדא, אריק סיני, מוני מושונוב, אבי קושניר ורבים אחרים. זמרים מעשורים שונים, סגנונות שונים וקולות שונים, אך כולם הגיעו לסיבה אחת, לתת כבוד למאסטר.

אמיר דדון ומירי מסיקה (צילום: אלון לוין)

 

אביתר בנאי ואביב גפן בהצדעה למתי כספי. (צילום: אלון לוין)

 

בין הרגעים הזכורים: אביב גפן ואביתר בנאי בדואט ל”איך זה שכוכב”, שלמה גרוניך ובתו ים עם דני רובס ב”ציור”, מושונוב, קושניר ורן דנקר ב”מרוב אהבה”, רועי בר נתן וגיא מזיג במחרוזת בת 52 שירים בחמש דקות, ומירי מסיקה בביצוע עוצר נשימה ל”חלומות ארוכים”. הסיום, עם שלמה ארצי וריקי גל ב”מקום לדאגה”, הפך לשירת המונים מצמררת כשברקע הוקרנו תמונות החטופים.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

מושונוב, קושניר ודנקר שרים ”מרוב אהבה”

כמו בכל מופע בסדר גודל כזה, הופעה שמזכירה יותר פסטיבל מוזיקה, אפשר היה להצביע על חוסר אחידות בין הביצועים, רמה שונה, על שירים חסרים, על אמנים שהייתה ציפייה לראות מהם יותר… אך לצערי אני באמת לא יכול להצביע על דברים כאלה. אני מודע לעובדה שההופעה לא הייתה מושלמת, שהיה אפשר לשפר אותה, אך הרגש חזק מהמוח, והרגש צועק לי שמדובר כאן בגאון חד פעמי. ההתרגשות, האהבה והכבוד פשוט מונעים ממני להסתכל על מה שעברתי בצורה כנה בביקורת הזו. זה מתי, הוא והמוזיקה שלו הם חלק מהילדות של כולנו.

לכספי יש ברזומה כ־1,400 שירים – כמבצע, מלחין, מעבד ומפיק. מורשתו חובקת ז’אנרים, מהרמוניות קלאסיות דרך ג’אז ועד רוק וגרוב ישראלי. הערב הזה היה תזכורת חיה לרוחב היריעה וליכולת הנדירה שלו ליצור צליל ישראלי חדש.

(צילום: אלון לוין)

אך המופע הזה לא היה רק מוזיקה. הפקת המופע החליטה – בשיתוף פורום העסקים של ישראל – להעביר את כל ההכנסות, כ־2 מיליון ש”ח, למטה משפחות החטופים. יו”ר הפורום, הראל ויזל, אמר: “התרבות הישראלית היא חלק מהחוסן הלאומי שלנו. הערב הזה הוא חיבוק כפול – לאמן ענק ולמשפחות החטופים.”

“שרים מתי כספי” לא היה ערב מושלם מבחינה אמנותית – אני מודע, אך כמו שאמרתי, אני לא יכול לחשוב על שום חולשה שלו, הלב מסרב לקבל את זה. הרגש, הכרת התודה והעוצמה התרבותית פשוט מנעו ממני לראות את הפגמים. זה היה ערב של דמעות, של שירה משותפת, של אהבה גדולה ליוצר יחיד במינו – ושל תקווה שנשוב לראות את מתי כספי יוצר ושר שוב