מרגש: נמצא שריד נוסף מימי ממלכות דוד

דוד

ל-בת של המלך,יש לבוש מיוחד,ומה הוא? בתורה נאמר,,וְלֹא-יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר" (חומש דברים כג,טו) בנביא ישעיה נאמר,,גַּלִּי צַמָּתֵךְ חֶשְׂפִּי-שֹׁבֶל גַּלִּי-שׁוֹק,עִבְרִי נְהָרוֹת. תִּגָּל, עֶרְוָתֵךְ"(ספר ישעיה,פרק מז,ב-ג)אמר הפסוק:,,גַּלִּי-שׁוֹק, עִבְרִי נְהָרוֹת" משמע,השוק מכוסה,שבכדי לעבור בנהר,היא...

ל-בת של המלך,יש לבוש מיוחד,ומה הוא? בתורה נאמר,,וְלֹא-יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר" (חומש דברים כג,טו) בנביא ישעיה נאמר,,גַּלִּי צַמָּתֵךְ חֶשְׂפִּי-שֹׁבֶל גַּלִּי-שׁוֹק,עִבְרִי נְהָרוֹת. תִּגָּל, עֶרְוָתֵךְ"(ספר ישעיה,פרק מז,ב-ג)אמר הפסוק:,,גַּלִּי-שׁוֹק, עִבְרִי נְהָרוֹת" משמע,השוק מכוסה,שבכדי לעבור בנהר,היא צריכה לחשוף אותו.למה הסמיך הפסוק,,גַּלִּי צַמָּתֵךְ חֶשְׂפִּי-שֹׁבֶל גַּלִּי-שׁוֹק, עִבְרִי נְהָרוֹת" ל:,,עֶרְוָתֵךְ" ללמדנו,שכל המגלה,אחד מאלו,כמגלה ערותה.ואמרו רבותינו,וכל העובר אחורי אישה בנהר אין לו חלק לעולם הבא(מסכת ברכות סא,א)שכאשר היא תעבור בנהר,היא אולי תרים מעט את לבושה,ויראה מעט מבשרה,ומי שיראה את בשרה,אין לו חלק לעולם הבא,וגם עם לא הרימה את לבושה ולא ראה את בשרה,אין לו חלק לעולם הבא,שהכניס את עצמו לניסיון,מכאן שאסור להכניס אדם לניסיון,,ולפני עיוור לא תיתן מכשול"וגדול עוון המחטיא יותר מהחוטא.ומכל עוון ופשע אפשר לשוב בתשובה,כמו שנאמר ב-יחזקאל,, וְהָרָשָׁע, כִּי יָשׁוּב מִכָּל-חַטֹּאתָו אֲשֶׁר עָשָׂה, וְשָׁמַר אֶת-כָּל-חֻקוֹתַי, וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה-חָיֹה יִחְיֶה, לֹא יָמוּת,כָּל-פְּשָׁעָיו אֲשֶׁר עָשָׂה, לֹא יִזָּכְרוּ לוֹ,בְּצִדְקָתוֹ אֲשֶׁר-עָשָׂה, יִחְיֶה,הֶחָפֹץ אֶחְפֹּץ מוֹת רָשָׁע, נְאֻם ה' אלוקים,הֲלוֹא בְּשׁוּבוֹ מִדְּרָכָיו, וְחָיָה" (יחזקאל יח,כא-כג) וכל האומר,החטא והשוב ,החטא והשוב,אין התשובה הזו מועלת לו,ובמה שחוטאים בו מתרצים,שאם הלכה בלבוש לא צנוע,תלבש מעתה לבושים צנועים בלבד,ועל תשובה מאהבה,הזדונות הופכות לזכויות.הגמרא במסכת שבת דף צח,ב,,תנא דבי רבי ישמעאל,למה משכן דומה, לאישה שמהלכת ב-שוק,ושפוליה מהלכין אחריה" משמע לבוש האישה ,צריך להיות ארוך,ונגרר בארץ,שלא יראה בשרה וצורת הרגל,ואפילו ב-שוק,במקום שעל ידי שתלך בלבוש ארוך,יתלכלך והתקלקל ויתבלה הלבוש בארץ,צריכה ללכת במלבוש המגיע לארץ ונגרר בו.והגמרא בעירובין ק,ב,,אמר רבי יוחנן אילמלא לא ניתנה תורה,היינו למידין צניעות מחתול,וגזל מנמלה ,ועריות מיונה, דרך ארץ מתרנגול,שמפייס ואחר כך בועל ,ומאי מפייס לה,אמר רב יהודה אמר רב הכי קאמר לה:זביננא ליך זיגא דמטו ליך עד כרעיך" וכתב רש''י בדיבור המתחיל,,שמפייס":הולך ופושט כנפיו ,והוא פיוס,כדאמר לקמן,שאומר לה ,לקנות מלבוש שמגיע לארץ.עד כאן,משמע,שהלבוש צריך להגיע ל-ארץ,ומה כך בתרנגול,כל שכן,ועל אחת כמה וכמה באדם.ועוד אמרו רבותינו,,כל המסתכל באצבע קטנה של אשה,כאילו מסתכל במקום התורפה"(שבת סד,ב)ומה באצבע כך,כל שכן ועל אחת כמה וכמה ב-שוק האישה,שיש בו הנאה בראייתו.ועוד הגמרא אומרת,,וכל המסתכל בעקיבה של אשה הויין לו בנים שאינם מהוגנים"(מסכת נדרים כ,א)ומה המסתקל בעקב אישה כך,כל שכן ועל אחת כמה וכמה,המסתקל במקומות מעל לעקב,וגדול עוון המחטיא יותר מהחוטא.מיום שגלו אבותינו,בבית ראשון,לבבבל ולפרס וכדומה,הלכו בלבוש ארוך,וכך חובה להמשיך ללכת.וכתב הבן איש חי:בחוקי הנשים,פרק יז,וזה לשונו:אסור לה לעשות,שום דוגמא וצורת לבוש אשר יגלה משהוא מבשרה,כי האישה,אסור לה שיתגלה דבר מגופה,רק פניה,צוארה וכפות ידיה,ושאר אבריה כולם עטופים.עכ''ל.ולפי הסברה,הכי פשוטה,וודאי שאסור ללבוש חצאית עד הברך,שהרי כשיושבת,רואים אל כל רגליה,אסור שיראה בשר האישה,פרט ל:פניה,צווארה,וכפות ידיה,הבגד שלובשת חייב להיות רפוי,לא צמוד,כך שלא יהיה ניתן להבחין בצורת גופה.בד הבגד צריך שיהיה עבה,ולא שקוף,שאסור שיראה הבשר שלה דרך הבגד.