בעקבות הפרשיות האחרונות והמבוכות הנגרמות סביב התנהגות חברי כנסת בדגש על פרשת אורן חזן, מציע פרופסור אביעד הכהן, דיקאן המרכז האקדמי שערי משפט, לכונן מסלול הדחה ציבורי של חברי כנסת.

המצב החוקי כיום לא מאפשר להדיח חברי כנסת מכהונתם זולת אם הורשעו בהליך פלילי לאחר הסרת חסינות והרשעה בבית משפט, ולכן הכהן סבור שההתפתחויות מחייבות כלים שיאפשרו התמודדות ציבורית גם במקרים קיצוניים ויוצאי דופן שאירעו או נודעו בין מערכת בחירות אחת לשנייה.

"יש לצייד את הכנסת בכלים שתוכל להפעיל על מנת להרחיק משורותיה נבחרים שטבוע על מצחם אות קלון מוסרי וערכי, גם אם מבחינה פורמאלית טרם נפתח הליך פלילי נגדם או שטרם הורשעו בדין", הוא מציע.

לדבריו, "משך הזמן הממושך בין בחירות לבחירות – כ-4 שנים – מאפשר מצב שבו אדם כזה, שטבוע על מצחו אות קלון מוסרי וערכי (גם אם מבחינה פורמאלית טרם נפתח הליך פלילי נגדו או שטרם הורשע בדין) ימשיך לכהן כחבר בכנסת ישראל ולהמיט בושה על המוסד כולו. לפיכך מוצע שבמקרים קיצוניים במיוחד (ולאחר שתישמע עמדתו של הח"כ שהדחתו מתבקשת, ולאחר שהדבר יובא תחילה לוועדת האתיקה של הכנסת וזו תחליט פה אחד (חלופה: ברוב של 75% מחבריה) כי יש להמליץ לכנסת להדיח ח"כ מכהן, תוכל הכנסת ליזום את הדחתו ברוב של לפחות 90 מחבריה (חלופה: 100 מחבריה) ולאחר מכן תצטרך ההחלטה (בדומה להחלטת ועדת הבחירות המרכזית על פסילת מועמד/רשימה) לקבל את אישור בית המשפט העליון."

מכיוון שהליך ההדחה הינו צעד דרסטי, הכהן מוסיף כי חובה להפעילו רק במקרים מדודים ולאחר שיקול דעת, שלא יושפע משיקולים פוליטיים צרים. "רוב כה גדול של ח"כים – 90 (או 100) חברי כנסת בצירוף אישור ההחלטה בידי בית המשפט העליון, יוצרים נוסחה שתבטיח שפעולת ההדחה אכן הופעלה במקרים קיצונים בלבד, הראויים לכך, ולא תשמש אמצעי לחיסול יריבים פוליטיים. בשל העובדה שהכנסת מייצגת את העם – רוב כה גדול – ייתן ביטוי גם לרצון העם ולא יעקר את רצונו כפי שהובע בבחירות."

גם אם הרעיון של הכהן, יתגבש לכדי הצעת חוק, נראה כי יקח עוד הרבה זמן עד שהיא תופיע בספר החוקים, אם בכלל. ובכל מקרה, אורן חזן לא אמור לחשוש ממנה.