דרעי מעכב העברת מערך הגיור ממשרד הדתות

ברלה

אך הכתבה בעצם אומרת שמפירת ההסכמים היא אילת שקד, כך שהכותרת תמוהה

בס”ד מדברי הגאון ר’ שלמה ברעוודה זצוק"ל בעוונותינו הרבים בדורינו זה הגענו לשפל כזה שבמקום שכפי זכרוני לפני ארבעים שנה עוד היו קיימים גדולים בישראל שלמים בידיעת התורה, בפסק הלכה, בעצה נכונה...

בס”ד מדברי הגאון ר’ שלמה ברעוודה זצוק"ל בעוונותינו הרבים בדורינו זה הגענו לשפל כזה שבמקום שכפי זכרוני לפני ארבעים שנה עוד היו קיימים גדולים בישראל שלמים בידיעת התורה, בפסק הלכה, בעצה נכונה לכל יחיד ויחיד, ובעניני הכלל, וביראת שמים, היום כמעט – כמעט שלא נשארו כאלה, כמעט שאין אל מי לפנות לעצה ישרה, טהורה ונכונה – כמעט. אז כמובן במצב כזה בני אדם מסתובבים בעולם [אני מדבר ביהדות החרדית] כמעט בלי רועה, בלי מנהיג, איש הישר בעיניו נוטה לעשות. (ישר בעיניו – אוי ואבוי!!!) במצב כזה השטן ר”ל מאד מתחזק לטמא כל הקדוש אצלינו, להחשיך כל אור אצלינו, לקלקל כל ישרות שיש בידינו. וזה כמה חדשים תופעה חדשה בקרב עמינו בני ישראל, שרוצים להפוך את שמחות יו”ט, שכמובן יהודים שרים ביו”ט, אבל באים בני אדם להפוך את הזמרה הזאת לחיקוי החילונים. החילונים בזמן האחרון, ידוע לכם, מביאים זמרים שחצנים, מנוולים מכל פינות העולם החשוך, ועושים כל מיני קונצרטים ובאים המוני הנוער הבהמי, וכל עבירה חמורה שאפשר לעבור עליה בלילה אחד עוברים עליה, כולם ברבים, בליווי זמרה, וזה ידוע. אז השטן אומר: למה כתוב רק “נהיה ככל הגויים בית ישראל”? צריכים פסוק חדש – “נהיה ככל החילונים בית ישראל!” אז גם אצלנו מביאים זמרים, רק הזמרים האלה עוד לא הורידו את הזקנים שהדביקו על פניהם בפורים, אז נראים כחרדים לכל דבר. הקלקול היוצא מזה, יודע כל אחד בתוך תוך ליבו. אזי לא צריך להסביר שום דבר. רק באתי בתוך הקדמה לחזק את המחוזקים. אין לי שום פחד מבעלי הזקנים האלה, יש להם רמקול, גם יש לי רמקול. האמת אתי. השקר איתם. השקר מלפף אותם! השקר יוריד אותם לבאר שחת, ולא יעלו משמה לעולם ועד! במקום המן הרשע, הם קמו בימינו לטמא את השבת ואם הימים הטובים שיש לנו – ממש מטמאים אותנו! וכל העבירות היוצאות מהפעולות שלהם, שמביאים המונים יחד, זכרים ונקבות. אחד פעם התפאר שהוא החליט בקונצרט הבא לעשות מחיצה – בקונצרט הבא – שמע מינה שהיה עושה קונצרטים לתערובת ממש! זה מעין חטא העגל – התפרעות עם זקן של פורים. ולוקחים יו”ט של סוכות, זמן שמחתנו, והופכים אותו לאבל בשמים. צריך להתרחק מדברים כאלה בלי שום יוצא מן הכלל, כי להבחין בין הזמר הזה ובין הזמר ההוא, זה שהגיע כבר שיש שתי שערות על פניו, וזה שעדיין לא הגיע, והשלישי והרביעי, להבחין מי הוא מסית ומדיח מאה אחוז ומי רק מדיח תשעים אחוז או שמונים אחוז, צריך להיות כהן הבקי במראות נגעים ממש להבחין ביניהם. ואין אתנו כעת אדם כזה. מי שיתרחק, מי שירחיק את כל בני ביתו וילמד לבניו ולבנותיו להתפאר בזה שאין אנחנו מתקרבים לטומאה הזאת, ולהסתכל על אלה שמתקרבים לדברים כאלה, שהם כמו מסכנים מאד, עמי הארץ שאינם יודעים להבחין בין ימינם לשמאלם, בין קידוש השם לבין חילול השם, בין שמחת יו”ט ובין אבל יום טוב ר”ל – צריכים ככה להסתכל עליהם – מסכנים מאד! אבל ליכא עניותא כעניותא דאורייתא. אומר הזוהר הקדוש. אין עני אלא בדעה, למה? כי כל עני גשמי בעולם, אפשר להקל על מצבו – נותנים לו כמה שקלים, נותנים לו מזון, נותנים לו קורת גג. עני זה כבר יש לו את כל צרכיו, אבל עני בתורה, עני בדעת – הוא מסכן – מדברים אתו: “אל תלך לטמאים האלה!” מה זה טמאים? – אדם עם זקן, זמר עם זמירות של יו”ט. יש לו קול כזה יפה ודומה לעגל הזהב כשהוא היה שר. מה יכול להיות יותר קדוש מזה? ככה צריכים להסתכל עליהם. צריכים להתפלל שהקב”ה ישמור ויציל את כולנו מלהתערב בדברים כאלה. הבא לטמא פותחין לו, חשבנו לפני שנה שכבר התפטרנו מהמצורעים והזבים האלה. הם עוד חוזרים עוד בימים קדושים כאלה כמה ימים אחר יוה”כ, המבין יבין. השומע ישמע, וכל השומע מתברך מן השמים. (מתוך ספר “דור שבן דוד בא”)