מכירים את התחושה הזאת, שאתם בתקופה עמוסה בחייכם והמחשבות בראש לא מפסיקות להתרוצץ? וגם כשאתם כבר מניחים את הראש על הכר ומנסים להשקיט את המחשבות זה לא נספק, ואתם פשוט לא מצליחים להירדם? אז כן, גם בן-גוריון הרגיש ככה.

מסמכים נדירים שנחשפו בארכיון בן-גוריון חושפים את המאבקים האישיים של דוד בן-גוריון, ראש הממשלה הראשון של ישראל, עם נדודי שינה וחרדות. יומנים, התכתבויות וראיונות מאירים את עולמו הנפשי של המנהיג שהקים מדינה תחת לחץ בלתי פוסק. הם מציגים דמות אנושית, ממש כמונו, שחיפשה דרכים להתמודד עם עומס וחרדה.

יומן לחברים, 1937 (קרדיט ארכיון בן-גוריון)

לילות ללא שינה: הצצה ליומניו של בן-גוריון

המסמכים, שנחשפו במסגרת שיתוף פעולה בין המכון למורשת בן-גוריון לאוניברסיטת בן-גוריון, חושפים תמונה מורכבת. ב-1937 כתב בן-גוריון: "באמת אין לי אף רגע מנוחה, לא ביום וכמעט גם לא בלילה. זה יותר משבוע שלא ישנתי אף לילה אחד".

במהלך נסיעה מדינית לארה"ב בשנת 1951, ב-25 במאי, רשם ביומן הכיס שלו תזכורת: "מנוחה".

יומן, ספטמבר 1954, חלק א, חוסר שינה (קרדיט ארכיון בן-גוריון)
יומן, ספטמבר 1954, חלק ב, חוסר שינה (קרדיט ארכיון בן-גוריון)

ביום שלאחר הכרזת העצמאות, ב-15 במאי 1948, תיאר כיצד "העירו אותי פעמיים הלילה. ברווח בין שתי שעות אלה לא ישנתי עוד". ב-1954, לאחר שנים של לילות לבנים, ציין כי ישן "יותר משש שעות רצופות – לאחר חמש עשרה שנה ויותר".

המסמכים ממחישים כיצד העומס הבלתי פוסק והאיומים הביטחוניים השפיעו על שנתו. בן-גוריון תיאר "חרדה עמוקה" לביטחון המתיישבים בנגב, כפי שנאמר בנאומו ב-1946, קצת יותר מחודשיים לאחד הקמת 11 הנקודות בנגב המערבי: "…אולם יחד עם ההנאה הציונית שהנחילו לנו תריסר היישובים הללו נתמלא ליבנו חרדה עמוקה – כי נעשינו אחראים לחיי הנערים והנערות הללו…."

הוא המשיך: "למדבר זה שלחנו מאות אחדות של בחורינו ובחורותינו היקרים ביותר והפקרנו למעשה את חייהם. אם יקרה חלילה אסון יהיה קשה יותר מאשר בכל מקום אחר בארץ להגיש להם עזרה. אלה שהלכו לנגב יודעים הסכנה ואינם נפחדים, אבל אנחנו חייבים לפחד, לנו אסור לשקוט, ועלינו האחריות על ביטחונם".

בן-גוריון סבל גם מחרדה במובנה האישי, בזמנים קשים נפל למשכב וסבל מחום גבוה. כך התנהלו חלק מהדיונים בזמן מבצע קדש, ליד מיטת חוליו.

דרכי התמודדות: מהתנ"ך ועד תרגילי נשימה

בן-גוריון מצא מפלט מהחרדה ומשקל האחריות בדרכים יצירתיות. בראיון מ-1976 סיפר משה פלדנקרייז על אירוע ב-1957, שבו הפסיק בן-גוריון ישיבה חשובה לטובת שיעור נשימה שהרגיע אותו לפני שיחה עם הנשיא אייזנהאואר. בנוסף, בן-גוריון מצא נחמה בחקר התנ"ך. ב-1960 אמר: "לא חיים קלים הם חיי ראש הממשלה, ולא עליכם כל החרדות והדאגות. שתי שעות של לימוד בחוג לתנ"ך מסבות קורת רוח ובאות להקל על הדאגות החמורות".

עיתון דבר, יוני 1960 (קרדיט הספרייה הלאומית)

אנושיות מאחורי המנהיגות

המסמכים מציגים מנהיג שחווה שחיקה, אך לא נרפה מחובתו. לדברי איתן דוניץ, מנכ"ל המכון למורשת בן-גוריון, "המסמכים מעוררים השראה והזדהות. אנחנו רואים שהוא מודע לעצמו ומחפש פתרונות אקטיביים". פלורה פזרקר, מנהלת הארכיון, הוסיפה: "בין דפי הארכיון אנחנו זוכים להיכנס לנפשו של בן-גוריון".

רלוונטיות עכשווית

חשיפת המסמכים מגיעה בתקופה שבה רבים בישראל מתמודדים עם חוסר שינה וחרדה על רקע מתיחות ביטחונית. סיפורו של בן-גוריון מזכיר כי גם ברגעים הקשים ביותר, ניתן למצוא כוח לפעול. איך עם כל העומס, צריך לדעת גם לבחור בבריאות הנפש. המסמכים, שזמינים לקהל הרחב, ממחישים כי מאחורי ההיסטוריה מסתתרת אנושיות פגיעה אך נחושה.