"התרנגול" – ציור קיר שיצר האמן שמוליק כץ לפני כמעט 80 שנה בבית הילדים בקיבוץ געתון, שהושחת וכמעט נהרס – מצא בית חדש. לאחר ששומר במהלך השבועות האחרונים, נתלה "התרנגול" בכניסה לבית המוסדות החדש של געתון, וכעת שוב יכול הציבור ליהנות ממנו במלוא הדרו. תיעוד ושימור היצירה נעשה במסגרת 'סקר אמנות הקיר' – פרויקט מיוחד של שימור וחידוש ציורי קיר היסטוריים בכל הארץ, ביוזמת משרד המורשת ובשיתוף המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ויד יצחק בן צבי.

שמוליק כץ, שהיה ממייסדי קיבוץ געתון והתגורר בו כל חייו, יצר את "התרנגול" בשנת 1958 בכניסה לבית הילדים. הציור נעשה בשיטת סגרפיטו – טכניקה מיוחדת של ציור על קירות אותה רכש כץ במהלך לימודים מקצועיים באירופה – עם שלד מתכת.

במהלך השנים, נוספו חלקים לבית הילדים והיצירה נדחקה למסדרון צר בתוכו. בנוסף, עם התמורות שחלו בקיבוץ – שינה הבית את ייעודו והפך למרכז לבני הנוער של געתון. עקב כך, לא היתה במקום נוכחות מסביב לשעון כבעבר, ועם הזמן נגרם נזק לציור. חלקים ממנו כוסו בתרסיס צבע וכמה מהאלמנטים מברזל שעיטרו אותו – נשברו ונעקרו.

תהליך השימור

בפברואר 2023, הגיעו לגעתון מיכאל כהן, מנהל פרויקט שימור אמנות הקיר מטעם המועצה לשימור אתרים, והמשמרות קטי קנבסקי והילה מסינגר ברק – לפגישה עם רעייתו של כץ, נעמי, ועם בתו, יעל. באותם ימים, עסק הצוות בשימור יצירות "החלוצים" של כץ ושרגא ווייל בקיבוץ עין המפרץ ומטרת המפגש עם המשפחה בסטודיו של כץ היתה לחפש חומרים נוספים במסגרת המחקר על אותן יצירות.

במהלך הפגישה, הציגה נעמי כץ מסמכים על עבודות נוספות של כץ, והובילה את הצוות לסיור ברחבי הקיבוץ, במהלכו נחשפו למספר יצירות של כץ ובהן "התרנגול".

מיכאל כהן: "במהלך הסיור, הבנו שפרויקט אמנות הקיר בישראל חייב לתת עדיפות גם ליצירות אישיות של שמוליק כץ. בפגישה עם סמדר טל, מנהלת הקהילה בגעתון, ובעלי תפקידים נוספים, סוכם על תחילת שימור והעבודה הראשונה שנבחרה היתה "התרנגול". מתחילת הדרך, היה ברור לכולנו שיש להעביר את היצירה למקום אחר, שיגן עליה לשנים רבות ובמקביל – יאפשר לכל הציבור ליהנות ממנה".

בשלב הראשון, כמו בכל פרויקט שימור, הוכן תיק תיעוד על ידי המשמר בן בוכנבכר. עבודות השימור עצמן – שהתעכבו עקב המצב הביטחוני באזור – החלו לפני כחודש ובוצעו על ידי רועי גבעתי, מנהל הפרויקט, משמרת ציורי הקיר קטי קנבסקי, משמר המתכות רון גרנות ועדי ליבנה.

לאחר ייצוב שכבות הטיח וטיפול בבלייה ובסדקים שנוצרו בחומרי שימור מותאמים, פורק אלמנט המתכת שנשלח לטיפול. לאחר מכן, החל תהליך של חיזוק היצירה, מסגורה בתבנית מתכת שאיפשרה את חיתוך קיר הבלוקים עליו נוצרה והעברתה לאתר עבודה. השלב הבא כלל רידוד קיר הבלוקים לעובי של 6 ס"מ וייצוב גב היצירה.

לאחר הסרת תבנית המסגור, הוכנס "התרנגול" למסגרת מתכת עדינה, והיום כאמור הועבר למקומו החדש: מבנה המכבסה ההיסטורי של געתון, ששופץ והפך להיות בית המוסדות החדש של הקיבוץ.

עמרי שלמון, מנכ"ל המועצה לשימור אתרים: "באמצעות ציורי הקיר – אשר צוירו בידי מיטב האמנים הארצישראליים – מומחש באופן מובהק פרק משמעותי בתולדות ההתיישבות. רבים מציורי הקיר נמצאים במבנים היסטוריים לשימור, וכך נוצר מכלול שלם של הסיפור הארצישראלי. לכן, היוזמה המשותפת לשימור הציורים היא בעלת חשיבות רבה, ותוצאותיה מעניקות סיפוק לגורמים המקצועיים ולציבור הרחב כאחד".

חשיבות הסקר הארצי

ד"ר נירית שלו-כליפא, מנהלת המחלקה להיסטוריה חזותית, אוצרות ותיעוד ביד יצחק בן צבי וראש פרויקט אמנות הקיר: "מאז שהסקר החל לפעול, לפני יותר מעשור, שיתף אותנו הציבור באלפי יצירות המופיעות באתר, כיום – כבר כ-10,000 יצירות קיר מכל הטכניקות והחומרים, שכולן מספרות את סיפור הארץ – והיד עוד נטויה.

ביד בן-צבי עובד על המיזם צוות קטן, המונה שתי נשים נמרצות: חן ברנט וסמדר ברק. למרות שבעקבות המלחמה הפכה אמנות הקיר – בעיקר בדרום הארץ – לאלמנט מרכזי בהנצחה, לצערנו דרכו של הפרויקט לוטה בערפל כרגע עקב קיצוצים דרסטיים בתקציב, ואנחנו מקווים שיימצא במהרה פתרון שיאפשר את המשך המיזם הכל כך חשוב הזה".

מורשתו של שמוליק כץ

שמוליק כץ (2010-1926) – צייר מאייר וקריקטוריסט – נולד בווינה להורים ממוצא הונגרי, ולאחר סיפוח אוסטריה על ידי גרמניה הנאצית עבר עם משפחתו לבודפשט. לאחר כניסת הגרמנים להונגריה נתפס ונלקח לגטו מישקולץ, אך הצליח לברוח חזרה לבודפשט. הוא הצטרף לתנועת השומר הצעיר, שם הכיר את שרגא וייל.

ב-1946 ניסה להעפיל ארצה על האנייה 'כנסת ישראל', ולאחר שזו נתפסה בידי הבריטים שהה במחנה מעצר בקפריסין והיה ממארגני התערוכה "אמני מחנות הגירוש". ב-1947 עלה ארצה, הצטרף להכשרה בקיבוץ אילון ושנה מאוחר יותר הקים עם חבריו את קיבוץ געתון, שבו היה חבר עד פטירתו. כץ התפרסם בזכות יצירותיו שתיעדו את תקופת ההעפלה והשהייה במחנות המעצר בקפריסין, ובעיקר בזכות איוריו לספר הילדים הנודע "דירה להשכיר".