לאחרונה, "מטה המשפחות להחזרת החטופים" החליט לשנות את סיסמת הקמפיין שלו על הציבור הישראלי. מעתה, בכל צומת מרכזית, פרסום ממומן או פוסט של איש תקשורת מוביל, תמצאו את המשפט "עד החטוף האחרון".

אל תתנו לשם התמים "מטה המשפחות" להטעות אתכם, מדובר בגוף עתיר משאבים, שבאמתחתו טובי יועצי התקשורת, מערך דוברות יעיל ותקציב עתק, שיגרום לכם להיפגש עם מסריו בכל צומת או גלילה בפיד. לא ברור מדוע נבחרה הסיסמא "עד החטוף האחרון".

מכינים את עסקת שליט 2

לאחר שבעסקה האחרונה ישראל שחררה מאות מחבלים ומאות משאיות סיוע לוגיסטי לחמאס, השר במשרד התפוצות עמיחי שיקלי, אשר הצביע נגד העסקה, הסביר את התנגדותו בתכנית הפטריוטים ואמר: "יש עוד 65 (חטופים) שצריך להוציא אותם, קבעת פה רף מחיר מאוד גבוה. החטופים הבאים הם צעירים בגיל לחימה וחיילים, האם אנחנו מסוגלים לעמוד במחירים האלה? צריך לוודא שהעסקה הזאת לא תהיה גזר דין מוות להרבה מאוד ישראלים".

כנראה שאם מכון סקרים היה בודק את תמיכת הציבור הישראלי בעסקת שליט, היה רוב מכריע בציבור נגד העסקה, בכל זאת, נראה שלמדנו משהו מהשביעי באוקטובר, אך ברור לכל בר דעת שמפתח שחרור חטופים יהיה כעת הרבה יותר גבוה. בקיצור, זה מתחיל להראות כמו עסקת שליט 2 בעבור כל חטוף, וכמובן שזה בהכרח יביא להישארות ארגון חמאס בשלטון. "מטה המשפחות" מנסה לנרמל עסקה מזוויעה יותר, ולשם כך נבחרה הסיסמה "עד החטוף האחרון", כדי לשכנע אותנו לבצע את עסקת שליט בכל שבוע מחדש, להגדיל את התשלום שהציבור הישראלי מוכן לתת עבור כל חטוף.

הציבור הישראלי עובר שינויים בדעת הקהל כבר עשרות שנים. כאשר בשנת 1976 מחבלים חטפו מטוס ישראלי ובו 260 אנשים, דרישתם של החוטפים הייתה לשחרר רק 53 טרוריסטים, ראש הממשלה דאז יצחק רבין סרב, ושלח את סיירת מטכ"ל להשתלט על המטוס במה שנודע לימים כ"מבצע אנטבה". גם כאשר מפתח שחרור המחבלים כל כך נמוך, רבין לא הסכים לשחרר את החטופים, ובכלל היו ימים בהם ישראל סירבה לבצע משא-ומתן עם טרוריסטים, עצוב לראות לאן הגענו.

נראה ש"מטה המשפחות להחזרת החטופים" עמוק בתוך קמפיין נגד הציבור הישראלי במטרתו להגדיל את האשראי הציבורי לשחרור החטופים, את המלחמה צריך לנצח, "עד הניצחון".