קצת פחות משנה וחצי אחרי תחילת המלחמה ב-7 באוקטובר, יצאנו לסיור במטולה הפצועה. המושבה היפה והירוקה הזו, נראית לרגע כפנינה השקטה בעולם.

עונת החורף מחמיאה לה, המרחבים הירוקים ששולטים בצפון הארץ, נראים יפים מתמיד בזמן זה. אך כאשר צוללים פנימה ומסיירים ברחובותיה, ניתן לראות את ההרס הרב מהמלחמה הנוראית מול חיזבאללה.

אין כמעט בית, רכב ועץ שלא נפגעו. שטחים שלמים שרופים ומעידים בדממה על המלחמה הקשה שהשתוללה כאן. המושבה שהוגדרה זמן רב כשטח צבאי סגור, מנסה אט אט לחזור לעצמה.

ליאור בז חבר כיתת הכוננות במטולה, ודור 3 במושבה, מספר לסרוגים כי חיזבאללה במשך שנים נערך בגבול לפעילויות איבה.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

מפקד כיתת הכוננות במטולה (צילום: חני אדרי, סרוגים)

״תחילה פעילי חיזבאללה היו מסתובבים בהסוואה עם בגדים אזרחיים, מתחזים לרועי צאן ופועלים. הם אספו עליי אישית מודיעין רב והתכוונו במשך שנים לפלישה. מאוחר יותר הם כבר קיבלו אומץ והחלו להסתובב עם מדי חיזבאללה ונשק.

אני הייתי יוצא לריצה בכל בוקר ומחבלי חיזבאללה היו מכוונים עליי לייזר על הלב, הייתי מרגיש זאת״.

ליאור מכיר את מטולה היטב. הוא מכיר את יכולות חיזבאללה ומתאר היטב כיצד הצבא היה רדום שנים.

שאלנו אותו מה היינו רואים אם חלילה חיזבאללה היה מחליט להצטרף לחמאס ולצאת למתקפה על הצפון בבוקר ב-7 באוקטובר. הוא מתאר תרחיש אימים וטוען כי ״אם חיזבאללה היה פולש הוא היה מגיע עד תל אביב״.