אתר הבית של המגזר הדתי
דואר אדום
זמני היום

להיות מוכנים לחג: הלכות פורים לפי מנהגי כל העדות

לכבוד פורים ריכזנו בעבורכם את הלכות פורים לפי מנהגי כל העדות: מה עושה מי שאין לו מגילה כשרה? מה עושים במקום שאין מניין? האם מותר לחלק את הקריאה בין כמה קוראים? כמה כסף צריך לתת השנה כזכר למחצית השקל? מתי שולחים מנות וכמה? כל התשובות בפנים

להיות מוכנים לחג: הלכות פורים לפי מנהגי כל העדות
  (צילום: פלאש90)

הלכות תענית אסתר

נשים בהריון או מניקות (שנתיים מהלידה), אינן חייבות לצום אם הדבר קשה להן. ומכל מקום, לא תאכלנה מעדנים, אלא מה שהן צריכות.

הצום מתחיל מעמוד השחר, ומסתיים בצאת הכוכבים. השנה 04:55-17:56

אדם שרוצה לאכול או לשתות לפני תחילת הצום (לפני עמוד השחר), צריך לומר בפיו שהוא מתכוון לקום בלילה כדי לאכול. ומי ששכח להתנות, אינו יכול לאכול או לשתות.

אין לצחצח שיניים או לרחוץ את הפה בצום, וכן אין ללעוס מסטיק.

אין איסור אלא באכילה ושתייה, אבל רחיצה, סיכה נעילת הסנדל ותשמיש המטה אינם אסורים בתענית (חוץ מתשעה באב וביוה"כ). אך בכל זאת אדם המתענה לא ינהג עידונים בעצמו (רמב"ם).

תפילת התענית

יש לומר "עננו" בתפילה כבר בערבית, אע"פ שלא התחיל הצום. ונהגו האשכנזים לא לומר עננו בערבית, ובשחרית נהגו שחזן אומר רק בחזרת הש"ץ.

אדם ששכח לומר "עננו", וסיים את ברכת "שומע תפילה", אינו חוזר אפילו אם לא התחיל בברכה שלאחריה. אלא יאמר לאחר "יהיו לרצון" הראשון.

שליח ציבור שדלג את ברכת עננו בטעות וכבר אמר בברכת רפאנו "ברוך אתה ה'", יאמר "עננו" כיחיד בשומע תפילה.

יחיד אינו יכול לומר שלש עשרה מידות, מפני שדבר שבקדושה הן. ולכן, יש אומרים שיאמר אותם דרך שבח לקב"ה, ולא דרך תחנונים (ואז מותר לאומרם ביחיד), וע"פ האר"י יש לאומרן בא"ת ב"ש ("מְצֹפָץ מְצֹפָץ תֵך וכו').

במנחה, השלישי הוא מפטיר (ואינו אומר לאחר ההפטרה את ברכת "מקדש השבת").

מנחה של תענית

נהגו הספרדים ע"פ הבית יוסף, להשלים מאה ברכות בתענית ע"י הנחת טלית ותפילין במנחה.

האשכנזים מפטירים בהפטרת "דרשו ה' בהמצאו", והספרדים מפטירים "שובה ישראל", חוץ מבצום גדליה שמפטירים "דרשו ה' בהמצאו".

מי שאינו מתענה, לא יהיה שליח ציבור ולא יעלה לתורה.

כיון שאין חשש של שכרות בתענית, הכהנים מברכים ברכת כהנים גם במנחה. ונהגו האשכנזים בחו"ל שלא לברך ברכת כהנים אלא במוסף של יו"ט, אבל בא"י צריך לברך גם בשחרית של כל יום וגם במנחה של תענית (חוץ מיוה"כ).

הלכות קריאת מגילה

א.      חייב אדם לקרוא את המגילה בלילה וביום. ושל הלילה, זמנה כל הלילה; ושל יום, זמנה כל היום מהנץ החמה עד סוף היום; ואם קראה משעלה עמוד השחר, יצא.

ב.      בן עיר (למשל תל אביבי) שהלך לכרך (ירושלים), או בן כרך שהלך לעיר, אם היה דעתו לחזור למקומו בזמן קריאה ונתעכב ולא חזר, קורא כאנשי העיר השניה. ואם לא היה בדעתו לחזור אלא לאחר זמן הקריאה, קורא עם אנשי המקום שהוא שם.

ג.        מי שנמצא חלק מהלילה וחלק מיום י"ד בעיר (למשל תל אביב), ונמצא בליל ט"ו בירושלים, חייב בשני ימים ולכן ביום ט"ו יאמר "(ו)על הניסים", ויעשה סעודת פורים.

ד.      מי שלא הייתה לו מגילה, והגיעה לידו מגילה בט"ו, קורא אותה בט"ו בלי ברכה.

ה.      מקום שאין מנין, אם אחד יודע לקרוא והאחרים אינם יודעים אחד קורא לכולם; ואם כולם יודעים, כל אחד קורא לעצמו.

ו.        קורא אדם את המגילה בין עומד בין יושב. ובצבור, צריך לעמוד.

ז.       מותר לחלק את קריאת המגילה לכמה קוראים, אם קשה לאדם אחד לקרוא הכל.

ח.      אסור לקרוא את המגילה בעל פה, אך אם חסירות מילים או אותיות במגילה וקורא אותן בע"פ – מותר.

ט.      מי שדילג פסוק או מילה, חוזר למקום שטעה, וממשיך משם לפי סדר המגילה.

י.        גם מי שלא מבין עברית, יוצא ידי חובה בקריאת המגילה בעברית.

יא.   מי שנרדם או התנמנם בשמיעת המגילה לא יצא, אך מי שקרא אותה והתנמנם תוך כדי הקריאה – יצא ידי חובה.

יב.    מחזירים את הקורא על כל טעות שמשנה את המשמעות.

יג.     צריך לומר "חמש מאות – עשרת" בנשימה אחת, ואם לא קרא בנשימה אחת – יצא.

יד.    צריך לומר: ארור המן, ברוך מרדכי, ארורה זרש, ברוכה אסתר, ארורים כל הרשעים, ברוכים כל ישראל, וגם חרבונה זכור לטוב. ויש נוהגים לומר "שושנת יעקב" במקום זאת.

טו.   מנהג כל ישראל שהקורא פושט את המגילה כאיגרת, להראות את הנס. וכשיגמור, חוזר וכורכה כולה, ורק אח"כ מברך. האשכנזים נוהגים לפשוט את כולה ולקפלה תחתיה, והספרדים נוהגים לפושטה תוך כדי הקריאה (עד שבסוף הקריאה תהיה כולה פתוחה).

טז.   יש להשתדל לקרוא את המגילה בציבור.

יז.     מגילה כשרה רק אם היא כתובה על קלף בדיו.

יח.   מגילה התפורה בחוטים שאינם גידים, פסולה.

יט.   מגילה שיש בה ניקוד, או שכתובות בה בדף הראשון ברכות ופיוטים, אינה נפסלת בכך. אך אין לעשות כך לכתחילה.

כ.      אם אין מגילה כשרה קוראים אותה בחומש בלא ברכה.

כא.  הקורא את המגילה מברך לפניה 3 ברכות: על מקרא מגילה, ושעשה נסים, ושהחיינו; וביום אינו חוזר ומברך: שהחיינו; והאשכנזים מברכים שהחיינו גם ביום, ומכוונים על כל מצוות היום (משלוח מנות, מתנות לאביונים, סעודת פורים).

כב.  לאחר קריאת המגילה יש לברך: הרב את ריבנו וכו'. ומברכים אותה בציבור בלבד, ולא מברכים אותה לנשים.

כג.    אין לדבר בזמן קריאת המגילה, ואף לא בזמן שמרעישים ב"המן".

כד.  מי שקרא לעצמו, וקורא לאדם אחר – חוזר ומברך בשבילו ויכול האחר לברך.

כה.  אחר קריאת המגילה בערבית, אומרים: ויהי נועם ואח"כ ובא לציון גואל, ויש נוהגים להתחיל ואתה קדוש, ויש להם על מי שיסמוכו.

כו.   יש לומר על הניסים בי"ד בלבד (בעיר שאינה מוקפת). ומי ששכח אינו חוזר. ובברהמ"ז כוללו ב"הרחמן": "הרחמן הוא יעשה לנו ניסים ונפלאות כמו שעשה לאבותינו בימים ההם בזמן הזה. בימי וכו' ".

כז.   בבוקר קוראים את פרשת ויבא עמלק, וכיון שאין בה אלא 9 פסוקים, הספרדים חוזרים על הפסוק אחרון.

מתנות לאביונים, משלוח מנות וסעודת פורים

כח.  חייב כל אדם לתת לפחות שתי מתנות לשני עניים, (כשיעור סעודה אחת לכל עני).

כט.  אפשר למנות שליח למצוה זו, שיתן מכספו של השולח, או יקנה לו  – אם אי אפשר לתת בעצמו.

ל.    נוהגים לתת "זכר למחצית השקל" – השנה 21 שקלים (ומעלה) למטרות צדקה, ישיבות וכו'. ואין לומר שהכסף הוא "מחצית השקל", אלא "זכר".

לא.  סעודת פורים שעשאה בלילה, לא יצא ידי חובתו. וכן עיקר השמחה והשתייה צריך להיות ביום.

לב.   אין להשתכר עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי.

לג.    יש ללבוש בגדי שבת בפורים.

לד.  חייב אדם לשלוח לחבירו שני מיני מאכל. וכל המרבה לשלוח – הרי זה משובח. ואם אין לו, מחליף עם חבירו את סעודתו.

לה.    יש לשלוח מנות רק ביום, ובלילה אינו יוצא ידי חובה.

לו.    אין לתת משלוח מנות לאשה, אלא איש לאיש ואשה לאשה.

לז.  אין להתחפש בפורים לאשה, וכל איסורים שבתורה ובדברי חז"ל נוהגים גם בפורים.

לח.  אין אומרים תחנון גם בט"ו (בעיר שאינה מוקפת).

לט.    חייל שצריך לצאת לפעילות מבצעית, ולא תהיה לו מגילה כשרה בי"ד ובט"ו, קורא מי"א והלאה, בלי ברכה.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו