סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין, הציג היום (שלישי) בוועדת החוקה בכנסת את מתווה ההסכמה בעניין הרכב הוועדה לבחירת שופטים: "הבעיה שישנה במערכת המשפט, שציבורים עצומים מודרים מהמערכת הזו, לא תסתיים"

לוין פתח ואמר: "נקודת המוצא שלי לדיון הזה היא שאנחנו צריכים לנסות בעיני לעשות מאמץ עליון להגיע לתוצאה מוסכמת. אבל המשמעות של תוצאה מוסכמת היא לא שצד אחד מוותר על הכל והצד השני מקבל את הכל, הבעיה שישנה במערכת המשפט, שציבורים עצומים מודרים מהמערכת הזו, לא תסתיים.", אמר לוין.

לוין:"המצב הנוכחי שקיים הוא מצב בלתי הגיוני"

שר המשפטים הסביר: "המצב הנוכחי שקיים הוא מצב בלתי הגיוני, הוא מביא לתוצאות רעות, ואין לו תקדים באף דמוקרטיה מערבית בעולם. הוועדה לבחירת שופטים מורכבת היום באופן כזה שהצד שיושב היום בקואליציה יש לו 3 נציגים בוועדה, וכשאותו צד מפסיד בבחירות יש לו קול אחד מול שמונה".

"באופן עובדתי השופטים נמצאים כמעט בכל דבר בעמדה של האופוזיציה. אלמלא המהלך שעשיתי בוועדה בשנה וחצי האחרונה, ואליו ששת חברי הוועדה האחרים התנגדו, מהלך שהצליח ובהסכמה רחבה מונו 162 שופטים, אלמלא המהלך הזה, מועמדים רבים לא היו ממונים כלל. זה מצב בלתי תקין, בלתי הגיוני וגם לא דמוקרטי. הוא הביא למצב שרבים מודרים מהמערכת".

"החששות היו מבוססים על תעמולה אבל הם אמיתים"

לוין התייחס להצעה מקורית שהביא לפני כשנתיים: "היא התבססה על מה שנהוג ברוב הדמוקרטיות המערביות, והוא שמי שזכה בבחירות מקבל כוח עודף במינויים. לא מוחלט, אבל בהחלט עודף" גם היום אני חושב שזו השיטה הנכונה, אבל אני ער לביקורות ולחששות. החששות בעיני היו מבוססים על תעמולה או דברים אחרים לא מדויקים, אבל החששות הם אמיתיים. אני חושב שהמתווה שאנחנו מציגים היום נותן מענה בדיוק לחששות הללו".

כנס של לשכת עורכי הדין | צילום: יונתן זינדל/ פלאש 90

שר המשפטים פירט את מעלות ההצעה הנוכחית לדעתו: "בהצעה הזו יצרנו כמה איזונים שבעיני מביאים את הדבר הזה למקום שבו כולם יכולים לחיות איתו. ראשית – אין מקום לישיבתה של לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים. רוב האירועים של טוהר מידות בעניין הזה נוצרו בגלל ניגוד העניינים פה. ההצדקה היחידה לנוכחותה של הלשכה זו הבאה של הפן המקצועי. אבל לצערי הלשכה הפכה מזמן לכזו שלא מייצגת את הפן המקצועי"

"הנושא השני הוא פתרון המצב בו צד אחד חשש להשתלטות של צד שני. המתווה קובע שלא יהיה אף מינוי ללא הסכמה של נציג קואליציה ונציג אופוזיציה, כולל עיגון החובה למנות ח״כ מכל צד."

לוין על בחירת השופטים בידי בית המשפט: "זו חסימת דעות"

"כאשר בית המשפט העליון נמצא במקום של התערבות בחקיקה, לא נכון שהוא יאזן את הכנסת במקום הזה ובצד השני יקבע מי ייכנס לבית המשפט. זה בדיוק האיזון הדרוש. הרעיון שהשופטים יוכלו לקבוע מי יבוא בשעריהם לא מקובל בעולם בכלל, ולא בכדי. הדבר הזה נוצל לרעה. מה שקרה בפועל זה שהשימוש שנעשה בזכות הוטו הזו היא חסימת דעות".

בית המשפט העליון ומשכן הכנסת (צילום: נתי שוחט/פלאש 90)

"אי אפשר לדבר על אמון הציבור ועל דמוקרטיה אבל להגיד לציבור עצום ״זה לא בשבילכם״. זו בדיוק מהותה של פשרה – לכל צד צריך להיות חלק. אנחנו ביקשנו להביא מהלך של קידום חוק יסוד חקיקה. אם נשכיל לפתור את שתי בעיות היסוד הללו, חוק יסוד חקיקה והרכב הוועדה לבחירת שופטים נעשה טוב לחברה הישראלית"

"אני מתכוון באמת להגיע לפשרה. ע״י כך שלקחתי את המתווה המקורי ועשיתי בו שינויים מהותיים. אני מצפה שהצד השני ייקח את היד המושטת שלנו, ויאות להסכים לפשרה. אני חשבתי שהגיעה העת לנסות לכנס את כל ההערות והטענות לתוצאה שתבטיח שינוי מהותי מהמצב הקיים ומצד שני תיתן מענה לחששות ולבעיות ולכך שאנחנו רוצים שכולם ירגישו ביטחון במתווה הזה. זו עת הכרעה – האם רוצים להתקדם, או האם רוצים להמשיך להתקוטט", סיים לוין.

סער: "אסור להרוס, צריך לתקן מתוך גישה נכונה"

סער דיבר גם הוא בוועדה ואמר כי "נקודות המוצא שלי ושל יריב היו שונות בסוגיה הזאת, ואני חושב שאף אחד לא נשאר בנקודת המוצא שלו. אני אומר זאת לזכות שר המשפטים. יתרונות מרכיבי ההסכמה: שינוי אבולוציוני המבוסס על המסורת המשטרית שלנו, הוא שומר על הרוב המקצועי בוועדה, על החלוקה הפנימית בין שרים, חברי כנסת, עורכי דין ושופטים. אין רוב קואליציוני בניגוד להצעה המקורית שהממשלה הביאה. לא הממשלה שולטת בבחירת השופטים, יש מנגנונים של איזונים לבחירת שופטי בית המשפט העליון ולבחירה בכל הערכאות. יש ארובה לייצוג האופוזיציוני בכנסת שלא הייתה בעבר".

לדבריו, "מי שמתאר כל הצעה שהיא כסכנה לדמוקרטיה, מה שאני קורא 'נטורי קרתא' של מערכת המשפט, יגיע בסופו של דבר למקומות הכי קיצוניים. אני תמיד ניסיתי לשכנע. לא הייתי חייב להגיע לכך, יש לי חופש הצבעה בנושאים האלה על פי ההסכם הקואליציוני, אני נרתמתי לסייע מתוך רעיון של פתרון העניין על בסיס הרחבת בסיס ההסכמה הפרלמנטרי והציבורי. כבר התייצבו מאחורי זה 70 חברי כנסת, ואני מאמין שאם זה היה על פי העמדה האמיתית, זה היה הרבה יותר מ-70. המערכת הזאת חשובה, היא צריכה לעבור שינויים, יש בה בעיות שצריך לתקן, אסור להרוס אותה. צריך לתקן מתוך גישה נכונה".