הנשיא הנבחר של ארצות הברית, דונלד טראמפ, ממשיך לעורר סערות בינלאומיות עוד לפני כניסתו הרשמית לתפקיד.
כפי שדיווחנו בסרוגים, במסיבת עיתונאים שנערכה באחוזתו במאר-א-לאגו, טראמפ סירב לשלול שימוש בכוח צבאי להשתלטות על גרינלנד ותעלת פנמה, בטענה שהן "חיוניות לביטחון הלאומי" של ארה"ב.
גרינלנד, האי הגדול בעולם, היא טריטוריה אוטונומית תחת ריבונות דנית. בעבר, בשנת 2019, טראמפ הביע עניין ברכישת האי, אך דנמרק דחתה את ההצעה בתוקף. כעת, עם חידוש העניין האמריקני בגרינלנד, ראש ממשלת דנמרק, מדה פרדריקסן, חזרה והדגישה כי "גרינלנד שייכת לגרינלנדים" וכי האי אינו למכירה.
במקביל, בנו של טראמפ, דונלד טראמפ ג'וניור, ביקר לאחרונה בגרינלנד, מה שנתפס כמהלך המעיד על כוונות המשפחה כלפי האי. עם זאת, ממשלת גרינלנד הבהירה כי מדובר בביקור פרטי וכי לא יתקיימו פגישות רשמיות עמו.
הצהרותיו של טראמפ מעוררות דאגה בקרב בעלות בריתה של ארה"ב. שר החוץ של צרפת, לדוגמה, הזהיר כי "לא נאפשר לאף אחד לאיים על גבולותיה הריבוניים של אירופה".
בנוסף לגרינלנד, טראמפ הביע עניין גם בתעלת פנמה, שהייתה בעבר בשליטה אמריקנית והועברה לפנמה בשנות ה-90. הוא ציין כי התעלה "חשובה מאוד" לארה"ב ורמז על אפשרות לפעולה צבאית להשגת שליטה בה.
גרינלנד, האי הגדול בעולם, הפך בשנים האחרונות למוקד של תחרות בין-מעצמתית. לצד העניין האמריקני בהשתלטות על האי או רכישתו, גם רוסיה וסין מגלות עניין גובר באזור. השינויים האקלימיים, שמובילים להמסת קרחונים ולחשיפת משאבי טבע עשירים, הפכו את האי האוטונומי, הנמצא תחת ריבונות דנית, לאזור אסטרטגי בעל חשיבות גוברת.
טראמפ, פוטין וג'ינפינג: למה המעצמות רוצות את גרינלנד?
אחד הגורמים העיקריים לתחרות על גרינלנד הוא המשאבים הטבעיים הרבים שהאי מציע: פחם, נחושת, עפרות ברזל, נפט, גז טבעי ואפילו יהלומים נדירים. ההערכות הן שהחוג הארקטי מכיל 13% מכלל מאגרי הנפט הבלתי מנוצלים בעולם ו-30% ממאגרי הגז. עם המסת הקרחונים, המשאבים הללו הופכים נגישים יותר מאי פעם.
נוסף על כך, נתיבי השיט באזור הארקטי הולכים ומתרחבים בעקבות ההתחממות הגלובלית. נתיבים אלה, שמקצרים את זמני ההפלגה בין אסיה, אירופה וצפון אמריקה, מעניקים יתרון כלכלי ומסחרי משמעותי למדינות או חברות שיצליחו לשלוט בהם. המעצמות רואות בגרינלנד נקודת מפתח לשליטה בנתיבים אלו.
רוסיה, ששולטת בחלקים נרחבים של החוג הארקטי, שואפת לחזק את אחיזתה באזור באמצעות בניית בסיסים צבאיים חדשים. הצי הרוסי פועל להרחבת השפעתו סביב נתיבי השיט הארקטיים, כולל בקרבת גרינלנד. מוסקבה אף מעורבת במחקר ופיתוח של משאבים טבעיים בחוג הארקטי ומשקיעה מיליארדים בתשתיות באזורים קפואים לשעבר.
מלאה באוצרות טבע האי גרינלנד (צילום שאטרסטוק)
סין, אף שאינה מדינה ארקטית, פועלת להגדיל את השפעתה באזור כחלק מהיוזמה שלה ל"דרך המשי הארקטית". סין מנסה להשקיע בפרויקטים תשתיתיים בגרינלנד, כולל כריית מינרלים ובניית שדות תעופה, ובכך לחזק את השפעתה הכלכלית. התוכניות הסיניות מעוררות דאגה בקרב דנמרק, ארה"ב ובעלות ברית נוספות, שחוששות מהפיכת גרינלנד לנקודת אחיזה סינית.
מעבר לרצון לנצל את המשאבים, ארצות הברית רואה בגרינלנד עמדה אסטרטגית נגד ההתרחבות הרוסית והסינית. המיקום הגיאוגרפי של האי, בין צפון אמריקה לאירופה, הופך אותו לנקודה חשובה להגנה מפני איומים צבאיים. בסיס חיל האוויר האמריקני ב"תולה" שבצפון גרינלנד הוא דוגמה לחשיבות הביטחונית שוושינגטון מייחסת לאזור.
טראמפ, במהלך כהונתו כנשיא, אף איים להפעיל סנקציות על דנמרק אם לא תסכים לשתף פעולה בנוגע לגרינלנד.
גרינלנד עצמה נקרעת בין הלחצים הבינלאומיים לבין שאיפות העצמאות של תושביה. אף שהיא טריטוריה אוטונומית של דנמרק, הקריאות לעצמאות מלאה גוברות בשנים האחרונות. עם זאת, קיים חשש שהשגת עצמאות תוביל את גרינלנד להסתמך על מעצמות חיצוניות, כמו סין או רוסיה, לצורך השקעות ותשתיות.
לצד ההזדמנויות הכלכליות, ההתפתחויות בגרינלנד גורמות לחששות סביבתיים חמורים. המסת הקרחונים מביאה לחשיפה של תשתיות ישנות, כמו פרויקט הגרעין האמריקני Iceworm, שמותיר פסולת רעילה. המצב יוצר מתיחות דיפלומטית בין גרינלנד, דנמרק, וארצות הברית בנוגע לאחריות לניקוי הפסולת ולמניעת פגיעה סביבתית.
התחרות על גרינלנד צפויה להחריף ככל שהמסת הקרחונים תימשך, ומשאבי הטבע יהפכו לנגישים יותר. המעצמות ימשיכו לנסות לחזק את אחיזתן באזור באמצעות השקעות, תשתיות ואף פעולות צבאיות. עבור תושבי גרינלנד, השאלה הגדולה נותרת האם האינטרסים הגלובליים ישרתו את עתידם – או יהפכו אותם לכלי משחק נוסף במאבק הגיאופוליטי.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
