עיריית תל אביב שלחה את תגובתה המקדמית לעתירה של עמותת 'ראש יהודי' בנושא בקשתה לתפילות יום הכיפורים במרחב הציבורי.

העירייה טענה כי לא הצרה את צעדי המתפללים: "בעתירה מטיחה העותרת בעירייה טענות על פגיעה בחופש הדת, מניעת תפילה ביום הכיפורים הבעל"ט, הצרת צעדי המעוניינים בתפילת יום כיפור ועוד. העותרת אף "הרחיקה עדותה" עד כדי טענה לפגיעה, ככל שניתן להבין מהעתירה, בזכות להגדרה עצמית של העם היהודי זאת, נזכיר,מייחסת העותרת לעיר העברית הראשונה בארץ ישראל ובמדינת ישראל".

ומנתה את מספר בתי הכנסת והמניינים בעיר: "למעשה, למקרא העתירה עשוי הקורא לסבור כי העירייה "ביטלה", חלילה, את תפילות יום הכיפורים בעיר במעין "גזירת שמד" – משל לא מתקיימות בעיר תפילות בכ500- בתי הכנסת בעיר; משל לא היו כ130- מתוך בתי הכנסת בעיר בבעלות העירייה; משל לא מספקת העירייה לבתי כנסת סיוע על מנת שיוכלו לקיים תפילות כסדרן והלכתן – איש איש לפי אמונתו".

"העירייה אינה מונעת מאיש להתאסף יחד להתפלל"

אכן, יש להצר, לטעמנו, על כך שבניסיונה לקדם – מטעמיה שלה – יוזמה פרטית לחלוטין במרחב ציבורי אינטנסיבי, בחרה העותרת להטיל דופי, ובאופן בוטה למדי, ברשות מקומית המספקת, יחד עם המועצה הדתית, את צרכי הדת בעיר לשביעות רצון התושבים.

"לאור התבטאויות העותרת בעניין, סברנו כי יש חשיבות שהדברים ייאמרו ברורות: העירייה מעולם לא אסרה – לא על העותרת ולא על אחרים – להתפלל במרחב הציבורי.

נדגיש – אין מדובר בעמדה חדשה: העירייה הבהירה זאת לעותרת כבר לפני שנה, ואף העותרת עצמה מציינת  שהעירייה מסרה לה, כי היא אינה מונעת מאיש או אישה להתאסף יחדיו ולהתפלל".

"העירייה כן אסרה הפרדה מיגדרית באמצעים פיסיים"

העיריה הבהירה את עמדתה: "ולגופם של דברים: כאמור, העירייה לא אסרה, לא אוסרת ולא מבקשת לאסור על החפצים בכך את התפילה במרחב הציבורי.

העירייה כן אסרה הפרדה מיגדרית באמצעית פיסיים במרחב הציבורי הפתוח – עמדה שמלווה את העירייה מאז שנת ,2018 ומוכרת לעותרת היטב.

העירייה כן מסייעת לבתי כנסת ביום כיפור "להתרחב" אל חצר בית הכנסת או בסמיכות לה ולהציב אוהל/סככה/כסאות ביום מיוחד זה, ככל שיש מצוקת מקום.

העירייה כן הסדירה את עניין העמדת המרחב הציבורי לטובת יוזמה של גורם פרטי לעשותבו שימוש כבית כנסת היינו הצבת כסאות, במה, מחיצה, דוכן, שולחנות וכו' – כפישביקשה העותרת.

בניגוד לעצם התאספות אנשים לתפילה, ככל שהיא נעשית ללא שינוי מאפייני המרחב הציבורי והפיכתו מ-"כיכר" פתוחה לטובת כלל הציבור ל-"בית כנסת",התוחם את השימוש בכיכר".