"הנשף של מגדלת הדבורים": היסטוריה, אסקפיזם והרבה דבש - סרוגים
newsletter preview

תהיו הראשונים להתעדכן!

נרשמים לניוזלטר של סרוגים ומקבלים מדי יום את החדשות והעדכונים הכי חמים ישירות למייל.

"הנשף של מגדלת הדבורים": היסטוריה, אסקפיזם והרבה דבש

סוזן ויגס, מחברת רב המכר "שדרת עצי התפוח", חוזרת לבלה ויסטה שטופת השמש בעוד עלילה ממכרת שתסחף אתכם | ביקורת ספרים

אפרים ב
"הנשף של מגדלת הדבורים": היסטוריה, אסקפיזם והרבה דבש
  (צילום: שאטרסטוק)

איזבל ג'והנסן היא אישה צעירה שמגשימה את החלומות שלה. אחד מהם הוא להפוך את בית ילדותה והאחוזה שבה הוא נמצא לבית ספר לבישול שמתמקד בדבש שמגיע מהכוורות הרבות שפזורות באזור. החלום שלה הוא לתת לאנשים צעירים את ההזדמנות ללמוד, להתפתח בתחום מבלי לעבור מכשולים וסינונים שונים ומשונים כפי שמקובל בביה"ס לבישול בעלי השם.

במקביל להקמת ביה"ס מתרחשים אירועים, ומשתלבים אנשים שונים והכל מצטרף ומשתלב בצורה הרמונית בספר 'הנשף של מגדלת הדבורים' מאת סוזן ויגס. כל דמות בספר מוסיפה סיפור אישי שמוסיף רבדים לקריאה של הספר.

(באדיבות: הוצאת הכורסא)

איזבל עצמה גדלה אצל סבה וסבתה שהיגרו לארה"ב מדנמרק בתום מלחמת העולם השנייה, מכיוון ששני הוריה נפטרו כשהייתה בגיל צעיר. סבה, מגנוס, היה פעיל במחתרת הדנית שהצליחה להבריח ולהציל הרבה יהודים מהמדינה והוא עצמו איבד את משפחתו בתוך המאבק בנאצים.

איזבל גילתה לא מזמן שיש לה אחות בשם טס מאמא אחרת שלא ידעה על קיומה, ושתיהן גרות עכשיו יחד עם הסבא שלהן באחוזה המשפחתית. הספר מתרחש תוך כדי ארגון חתונתה של טס באחוזה.

אל כל אלה מצטרף עיתונאי, קורמק אוניל, שהוזמן לכתוב את סיפורו האישי של מגנוס, סבה של איזבל. אוניל מעורר זכרונות וסודות מהעבר שדורשות מכל המשפחה להתמודד עם הדברים החדשים שמתגלים. אוניל גם מכניס רוח רומנטית לחייה של איזבל שגם לה יש סוד שקשור לנושא שעליה להתמודד איתו.

עוד באותו נושא

משפט שנוי במחלוקת: למי שייכים כתבי העת של פרנץ קפקא?

אם נדמה לכם שזה ספר מסובך ומורכב אז הוא ממש לא כזה. ויגס מצליחה לרקום כאן עלילה רציפה ושלימה, שמספרת סיפור עגול ומלא. יש כאן היסטוריה, רומנטיקה, מערכות יחסים בין אנשים, נופים מרהיבים והרבה דבש.

זה ספר שייתן לכם זמן של אסקפיזם מהמציאות הלא פשוטה שלנו וייקח אתכם לעולם אחר באווירה אחרת. הקסם שלו הוא שהוא ממש מצליח לגרום לנו להרגיש שאנחנו ממש שם.

'הנשף של מגדלת הדבורים', סוזן ויגס, 339 עמ', הוצאת הכורסא.

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו