תיכף יתחילו שידורי תעמולת הבחירות.

מבלי להיכנס לעומק התשדירים שנראה, ניתן להניח שכל המפלגות ינסו לשכנע אותנו שהם הרבה מאוד דברים. וכמו שזה נראה כולם ינסו להגיד שהם חברתיים ואנחנו נצטרך לשאול, האמנם?

לדוגמא : הבית היהודי, האם הוא חברתי?

דרך אחת לבחון את זה היא לבדוק את החקיקה של חברי הכנסת היוצאת. דרך נוספת היא המשרדים שאיישו שרי המפלגה, והמדיניות שהם ניסו להוביל. הדרך שלישית והמשמעותית היא המועמדים שייבחרו ברשימה לכנסת.

נכון, בבית היהודי מתקיימות בחירות מוקדמות – פריימריז, אבל הן יקבעו רק את חלק מחברי הרשימה. החלק הגדול יותר ייקבע על ידי שריונים ומתוך למידה את מי בוחר היו"ר לשריין ניתן ללמוד על הכיוון אליו הולכת המפלגה.

בעשירייה הראשונה שלושה משוריינים באים מתוך המגזר המזוהה עם ההתנחלויות (תקומה). משוריין נוסף הוא העיתונאי ינון מגל, שיריון שככל הנראה מבטא רצון למשוך חילונים – אשכנזים מהמרכז.

מקום נוסף הוא המקום העשירי ברשימה, שמתמודד על קולות חברי המרכז, שם התחילה ההתמודדות עם מספר אנשים בולטים בהם שר שלום ג'רבי ואריה פרג'ון, מזרחיים, אנשי עשייה, שבחרו לפרוש לאחר שהבינו (האם הוצע להם משהו?) שהיו"ר רוצה שם את מזכ"ל המפלגה –  ניר אורבך.

מול ניר אורבך מתמודדים חגית משה מירושלים, עמיעד טאוב ממודיעין, דניאל בשארי מנתניה ועו"ד בר לב. אך כאמור בעוד לפחות חלק מהמתמודדים הם מזרחיים או פעילים בולטים בנושאים חברתיים גם כאן בוחר היו"ר לתמוך ולקדם מישהו שאינו מזוהה עם חברה ופריפרייה.

מלבד המקומות הללו יש ליו"ר הבית היהודי עוד שני שיריונים שיכולים להיות ריאליים, האם ייבחר להביא בשורה שגם נראית לעין ולא רק תשמע בתשדירי הבחירות?