פעם ראשונה טסנו עם שני ילדים לחו"ל. היעד חמישה ימים בבטומי – גיאורגיה.

מה אגיד לכם? מקום מדהים, אך היזהרו מרמאות. הרגשנו לאורך כל הטיול שעושים עלינו סיבוב.

נתחיל מההתחלה. הגענו לבן גוריון בשלוש בבוקר הטיסה היתה אמורה להיות ב-06:00 אלא שמסתבר שרק לנו לא הודיעה חברת התעופה שהטיסה ב- 13:30, לפנינו שבע שעות של שוטטות ללא מעש בלילה לבן. אז דבר ראשון לבדוק כל הזמן ברשות שדות התעופה אם הטיסה מתבצעת בזמן.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

(פארק מטירלה, חציית הנהר למסלול הרגלי)

סוף סוף נחתנו בבטומי, חיפשנו מונית, מרחק הנסיעה למלון הוא 7 דקות, הנהג בלי להתבלבל ביקש 120 דולר, התפשרנו על 40, אחר כך הבנו שהמחיר הוא בעצם 15…

בגיאורגיה כולם ממליצים להתנייד עם נהג צמוד שמביא אתכם לכל האטרקציות והטיולים, זה באמת נשמע נח, אז הלכנו על זה.

לקח לנו יומיים להבין שהוא מביא אותנו לאיפה שהוא מקבל דמי תיווך, שהוא מסבן אותנו על המרחק: מה שהוא אמר שייקח שעתיים נסיעה הפך לבסוף לשלוש וחצי שעות, בשביל רפטינג של חצי שעה וחזור… ואחרי היום הקשוח של הטיסה, זה היה פחות מתאים.

סמכנו עליו והיינו בידיים שלו ופה היתה הטעות, כי ברגע שיש נהג שהולך בראש ומנהל את העניינים אתה כבר לא שולט במצב ואתה הופך לטרף קל.

לדוגמא, הגענו לתצפית יפה, לכאורה הכל סבבה, אמר לנו הנהג הנה יש פה אדם מקומי עם כיסא – שבו, אמרנו תודה וישבנו, צפינו בנוף וקמנו. בדרך חזרה שילמנו טיפ קטן לבעל הכיסא הוא הסתכל עלינו כלא מאמין: "אבל זה עולה 30 לארי (משהו כמו 50 ש"ח) … הנהג הסתכל עלינו בהנהון "כן כן, תשלמו".

הבנו שזהו, פה סיימנו עם הנהג שלא נתן לנו בחירה, אתה פשוט הופך למכונת כסף: באטרקציות הוא נקב במחיר רק בסוף, כששאלנו כמה זה עולה הוא אמר בעברית: "אל תדאג אנחנו נסתדר אחר כך" ואז החברים שלו דופקים מחיר שאין לך כבר ברירה.

בקיצור, מפה לשם השכרנו רכב.

פה כבר התחלנו לשלוט באירוע, נסענו לפארק מטירלה. הר ירוק נפלא עם נחל זורם, במסלול הליכה של שעה מגיעים למפל עצום של מים ומקבלים בוסט של אנרגיה לכל השנה.

כמובן שהמקומיים יספרו לכם שאפשר לעלות למעלה רק עם טרקטורון… ושזו עליה של שלוש שעות.. אז לא. זו הליכה של שעה גג בעליה ואז ירידה בנוף משגע.

(המפל במטירלה)

בגלל שהיינו עם ילדים, מה שמעניין אותם זה אטרקציות, העלנו אחד מהם לטרקטורון קטן אמר לנו בעל הטקטורון: 10 לארי לסיבוב של חמש דקות, זרמנו. כשהבן השני רצה לעלות זה כבר 15 לארי. הרבה הגיון: אחד ב-10 שתיים ב-25… ככה זה בגיאורגיה.

אגב, בעל הטקרטורון היה נראה ילד בן 11 שטען שהוא בן 20…

אבל גם נספר על הדברים הטובים: יש טיילת יפיפיה לאורך הים השחור, ים שהוא פלטה כמו בכנרת, אפשר לשכור אופניים בקלות ע"י אפליקציה ורוכבים לאורך השביל המסומן לאופניים.

יש רכבל במרכז בטומי עם תצפית מרהיבה, נופים ומים בכל פינה, רפטינג בנהרות עם נקיקים משגעים, נסיעה על סירת מנוע מאחורי סירה אחרת גורמת לגלים גבוהים וקפיצות, הליכה בגשם כשחם זה תענוג עצום, הים לא מלוח, ההרים הירוקים, הכפרים הקטנים והגשרים שעוברים מעל הנהרות נותנים לך הרגשה של פעם, טבע פרעי.

קניון אחד נורמלי יש בבבטומי והוא "הגרנד מול" כל השאר זה באמת שוק של דברים שנראים יד שניה במחירים יקרים מאד.

מבחינת אוכל כשר, יש בית חב"ד עם מסעדה בשם "עין הים", לא אכלנו שם כך שאני לא יודעת להמליץ אבל אכלנו פעמיים במלון הכשר קינג סולומון והיה טעים ומשביע, חצ'פורי עם גבינות וביצת עין – זה חובה!

לשאר הארוחות הבאנו כירה חשמלית, סיר קטן, מחבת ובישלנו ארוחות פשוטות שארזנו ליום הטיול.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

(תצפית על בטומי, מהצד השני תורכיה)

מבחינת האטרקציות: סביב בטומי יש הרבה אטרקציות לילדים, חלקן יקרות ממש כמו אומגה של 500 מטר ב-100 ש"ח לאדם או סוסים במחיר דומה שהסיבוב קצר ממש. יש שם גם קרטינג וטרקטורונים אבל שימו לב לכל הפרטים.

אצלנו, המדריך שלף חוזה בעברית ודיבר עברית שוטפת, שילמנו 500 ש"ח בערך על שעה טיול, בפועל המדריך שנסע בראש חזר אחרי 40 דקות.כך גם היה עם הסוסים, אומרים לך חצי שעה שהפכו ל-20 דקות.

הקרטינג היה מושלם, נתנו זמן רב לרכיבה והיה מצויין, כמובן שבטיחות זה לא בדיוק בראש מענייניהם, בקרטינג לא היו חגורות ולא מגיני גוף. בחופי הים ובבריכה – אין מצילים. כמעט ואין רמזורים – כל אחד נכנס לאמצע ויאללה תסתדרו. ובגדול אתה נמצא בהכלאה של מזרח אירופה ומערבה.

כדי לצפות בסרטון זה, אנא הפעל JavaScript , ושקול לשדרג לדפדפן שתומך ב HTML5 video .

(קרטינג ביציאה מבטומי)

בשורה התחתונה, נהננו, אפילו מאד, אבל בעיקר ברגע שהמושכות היו בידיים שלנו ובחרנו במסלול, במרחק, במחיר שברצוננו לשלם ובכלל בסיטואציה.

מילה נוספת לטובתם: אפס אנטישמיות. כיף להסתובב בלי לקבל פרצוף עוין, בכל מקום יש ישראלים, הרבה שלטים בעברית, ובגדול זה רק עושה להם טוב שאנחנו מגיעים.

לסיכום, תכנון מוקפד מראש ללא תלות בגורמים מקומיים יוצר טיול מדהים!

("אך אין מקום כמו ארץ ישראל")

אה ועוד מילה, בגיאורגיה אנשים קצת אדישים, אין סמול טוק, אין חמימות, פתאם התלהבתי מהריבים שלנו פה בארץ, גם אם הם לא נעימים תמיד, זה יוצר קשר, זה מעורר איכפתיות, לכולם מאד איכפת מה קורה פה במדינה וכולם כל כך מעורבים, איזה עם אנחנו של לא אדישים! הצלחתי לראות שזה גם כיף. לחיי העם הזה!