המחסומים של החרדים לשעבר בדרך לשוק העבודה

אני מתנדבת מעט עם חרדים לשעבר, בשיעורי עזר באנגלית. כל מפגש עם תלמיד ממלא אותי רגשות – כעס על המדינה שכפתה עליהם בורות וכך גרמה להם ולעצמה עוול, הערכה על האומץ בהליכה אל הלא נודע, וכבוד על המאמץ שהם עושים כדי להתגבר על הפער.

ועוד איזה פער! מדובר כמעט במהגרים בארצם, אנשים שזה מקרוב הגיעו מארץ אחרת. כולנו שמענו סיפורים מפי עולים חדשים, וברור שחוץ מהצורך ללמוד שפה, נדרש לפצות על ההצטרפות המאוחרת לחיים כאן, להתגבר על היעדר רשת קשרים מוקדמים, למצוא תעסוקה, מגורים וחברה.

לכל תרבות יש כללים משלה, מונחים משלה, נימוסים משלה, בדיחות משלה. עד שמהגר לא מתערה בכל אלו, הוא יתקשה למצוא את המקום המתאים. לכן אנחנו שומעים על מהנדסים מארץ אחת שעובדים בניקיון בארץ אחרת בתקווה שלדורות הבאים יהיה יותר טוב, ומכירים עולים ותיקים שלכאורה השתלבו כאן אך כל חבריהם עדיין "משם", כי איתם הם מרגישים הכי נוח.

החרדים לשעבר נתקלים במחסום

עכשיו דמיינו מי שעזב את החברה החרדית. הוא לכאורה מדבר את השפה אבל הרושם שהוא "מכאן" מתעתע – הוא אינו מכיר את הכללים הלא כתובים בנושאים כמו מציאת עבודה או איך מחפשים בת זוג. נכנסים למועדון או להרצאה, ואז מה? סביר שהפרנסה שימצא תתאים לנתונים היבשים אודות השכלה וניסיון שהוא יכול להציג בפני מעסיק, ולא תשקף את מלוא כישוריו. לכן אותה אישה מבריקה שהייתה יכולה להצליח בכל תחום, לחיות ברווחה ולתרום למדינה, עובדת כמטפלת בקשישים, והצעיר שלימודיו בישיבה חדלו לספק אותו מסדר סחורה על מדפים בסופרמרקט.

לצד עבודה וחיים אישיים, יש אלו שלא מוותרים ומתעקשים ללמוד, להתמודד עם נוסחאות או עם אותיות, מילים וכללים בשפה זרה. זאת כדי להתקדם ולממש את הפוטנציאל שלהם, כולו או מקצתו. אדם בן שלושים פלוס שמגיע הביתה אחרי יום עבודה, מבלה קצת עם הילדים, ואז במקום להתרווח על כורסה מול עוד פרק בסדרת טלוויזיה, אוזר כוחות ומתחיל מאלף-בית, כאילו היה ילד בכיתה ג' או ד' – כמה נחישות יש לו, כמה כבוד מגיע לו.

הם מאוד רוצים להשתלב בחברה

ברקע ייאמר שלפי חוק, העמותות הייעודיות מסייעות ליוצאים בשאלה רק מגיל 18, ואינן רשאיות לתת מענה למי שצעיר מכך, שהוא בהגדרה קטין באחריות הוריו. לכן מי שנפלט ממסגרת חרדית בגיל יותר צעיר – בשל אובדן אמונה, קשיי לימוד, חוסר התאמה כלשהו – זוכה למענה במסגרות של נוער במצוקה, וספק אם יש בהן די לענות על הצרכים.

בימים אלו של דיונים על "תורתו אומנותו" וגיוס חרדים, על המשך תמיכה בישיבות ובאברכים ועל עוד עניינים הנוגעים למקומם של החרדים במדינה וביחסיהם עם מוסדותיה, ראוי לתת את הדעת גם על הקבוצה הזו. מתהלכים בקרבנו אנשים שמאוד רוצים להשתלב בחברה הכללית, ויכולתם המוגבלת לעשות זאת היא "נזק אגבי" ארוך טווח שנובע מהחלטות של פוליטיקאים ומצרכים קואליציוניים.

==

טובה הרצל היא גימלאית של משרד החוץ. הייתה בין היתר שגרירה בדרום אפריקה, שגרירה ראשונה של ישראל במדינות הבלטיות לאחר התפרקות ברה"מ, וקצינת קישור לקונגרס בשגרירות בוושינגטון.