תוצאות הבחירות בליכוד שולחות את ח"כ משה פייגלין הביתה אל המקום ה-36 ברשימת הליכוד ובפער גדול מהמתמודדים שלפניו.

את חשבון הנפש יעשה פייגלין בינו לבין עצמו, הבוקר הוא עוד הבטיח כי ימשיך להאבק במישור הפוליטי, אולם לא מן הנמנע שאחרי עשרים שנה וכשלון מהדהד יניח את המפתחות וילך הביתה.

דווקא ביום הזה נזכרנו בדברים שכתב פייגלין לפני שנתיים בהם תקף את חוסר הרלוונטיות של הציונות הדתית במישור הפוליטי. הימים היו אז ימי הפריימריז בבית היהודי בין בנט לאורלב, ופייגלין שהתמודד על ראשות הליכוד כתב: ""מדובר בתהליך שחוזר על עצמו מדי מערכת בחירות והתעמתות מולו רק מזינה אותו." כותב פייגלין, "הפראיירים בציונות הדתית לעולם לא מתים – הם כל הזמן מתחלפים. פעם זה אח"י של אפי איתם ופעם זה האיחוד המי יודע כמה. המגזריות תמיד מעבירה את הכיפות הסרוגות על דעתם."

את הדיבורים על כך ש"הצבע חוזר ללחיי הציונות הדתית." מבטל פייגלין כשהוא כותב: כולם אצים רצים, משכנעים ומתווכחים, רשימות רבנים התומכים במועמד כזה או אחר – משל מדובר היה במפלגת שלטון, או לפחות כזו הטוענת אליו. והרי מדובר ברסיס מפלגה, פלג שספק היה אם יעבור כלל את אחוז החסימה."

בנט למד מפייגלין

"כשמקשיבים לנפתלי בנט, נדמה שמדובר בהרצאה של משה פייגלין." הוא כותב ולועג על כך שבמפלגה בת 12 מנדטים יצליח לכבוש את השלטון: "הזנב מנסה לשכנע את הפראיירים הסרוגים, שיצליח לכשכש בכלב…". את המהלך של בנט להתמודד על רשות הבית היהודי כדי להכנס לכנס, מכנה פייגלין מהלך מבריק, אך מוסיף: "מי שטוען שכמה מנדטים נוספים + קישוט חילוני כזה או אחר יהפכו אותו לליכוד החדש, מרמה את עצמו במקרה הטוב, ואת בוחריו במקרה הרע."

"על כל מתלבט לשאול עצמו בכנות – מה יתן לו בנט בכנסת, שלא נתן לו אפי איתם בממשלה? מה ההבדל בין החייל האמיץ בנט, לגיבור ישראל עטור צל"ש ותהילת ששת הימים – זבולון אורלב?"