הדברים הבאים נכתבים כקריאה אחרונה כדי שחלילה לא תהיה קריעה. כשהרוחות סוערות והדם רותח, ולכל אחד ברור שהצדק המוחלט איתו, חובה על כל הקולות המתונים להשמיע קול זעקת התראה.

חיילי צה"ל הגיבורים, בסדיר ובמילואים, ראויים לכל הערכה וגיבוי מהעם. הם עזבו משפחות ועבודה לתקופה ארוכה, סיכנו וממשיכים לסכן את חייהם יום יום, שעה שעה, ורק בזכותם יכולים מרבית האזרחים לקיים חיי שגרה כמעט רגילים. המינימום שהציבור הרחב יכול לעשות עבור חיילינו, הוא להביע כלפיהם הערכה אין סופית.

כשחייל מילואים קורא בסרטון לעם ישראל לצאת לרחובות ולהיאבק למענו, הסנטימנט הבריא והטבעי הוא לבוא לתמוך בו.

הניסיון למנוע את החקירה עלול לעורר חשד

אבל כשרופאים שלנו רואים עדויות לכך שמחבל עבר אונס, נעשה בו מעשה סדום בתקופת מעצרו ועולה חשד כי מי שאחראים לכך הם חיילינו, הדבר צריך להיחקר. נקודה.תמיכה מלאה בחיילינו הגיבורים לא כוללת אישור לבצע במחבלים מעשי סדום. אומנם חבר הכנסת חנוך מיליביצקי אמר אתמול שמותר לעשות למחבלים הכל, גם לאנוס אותם, בגלל שהם אנסו ורצחו אותנו, אבל ברור שרוב רובו של הציבור חלוק עליו מכל וכל.

המחבלים אכן נהגו בשפלות שאין כמותה: רצחו, אנסו ונהגו כתתי אדם. לכן הם ראויים לענישה החמורה ביותר. אין חולק על כך.

אך גם אם דם החיילים רותח, בצדק, והזעם על המחבלים עולה על גדותיו, חיילינו הגיבורים יודעים לשמור על הגבולות. אם עולה חשד למקרה חריג ויוצא דופן, יש לחקור אותו ובמקרה הצורך להעמיד לדין. אם החשדות אינם מוצדקים ואף חייל שלנו לא עשה מעשה סדום במי מהמחבלים, ממילא הדברים יתבררו בחקירה וטוב שיוסר הספק.

דווקא הניסיון למנוע את החקירה עלול לעורר חשד שיש מה להסתיר. אומנם לא קל לראות את אנשי מצ"ח, רעולי פנים, מבקשים מחיילים להתלוות אליהם לחקירה. ברור שהדבר מעורר כעס כלפי מצ"ח וכלפי הפצ"ר, שכן כולנו רוצים לגבות את חיילינו, במיוחד בזמן מלחמה.

אך איזו ברירה היתה להם ברגע שעלו החשדות? להתעלם? לטייח? ברור שהדבר לא אפשרי במדינת חוק.

 אוי לא מיוצרי ואוי לי מיצרי

אם היו מזמנים את החיילים לחקירה, והם היו מגיעים באופן עצמאי, היינו אומנם נמנעים מהתמונות הקשות, אך אם יש חלילה אמת בחשדות, הדבר היה מאפשר לאותם חיילים לתאם עדויות.

אם חיילי מצ"ח היו מגיעים בפנים גלויות, היו מי שהיו קוראים לצאת נגדם באופן אישי. כך הגענו לתמונות הקשות של מעצר חיילי מילואים. אוי לא מיוצרי ואוי לי מיצרי. ובמיוחד אוי לי מחברי כנסת שנוהגים בפופוליזם, מתפרצים לבסיס צבאי ועוברים על החוק. הרצון לתמוך בחיילים מובן לחלוטין, אך אסור שיוביל לאנרכיה. זה מסוכן. מאוד מסוכן.

מדוע בחרו חברי הכנסת לתמוך דווקא בחיילים שהוזמנו לחקירה, ומה עם החיילים של מצ"ח, האם הם אינם חיילים שלנו? הם אינם ראויים לתמיכה? כל חיילינו גיבורים, כולם ראויים לתמיכה ציבורית רחבה והערכה רבה. גם החיילים השומרים על המחבלים וגם חיילי המשטרה הצבאית.

חברי הכנסת פרצו לבסיס צבאי כי סברו בטעות שהדבר יעניק להם נקודות בקרב קהל הבוחרים שלהם. אחריות הציבור הימני להבהיר שהוא מתנגד נחרצות להתנהגות כזו. במיוחד בימי בין המצרים, חובה על כולנו להשמיע קול מתון ולהימנע משריפת אסמים. עלינו לנהוג כמנחם בגין בשעתו, שביקש להיזכר כמי שמנע מלחמת אחים.

==

פסית שיח היא מנהלת לשעבר של תיכון דמוקרטי, יהודי-פלורליסטי, כיום מלווה מנהלי בתי ספר, מורה למחשבת ישראל ומטפלת ב-Li.c.b.t. בוגרת האולפנה בכפר-פינס ומדרשת לינדנבאום.