"השנה, הרב מרדכי אליהו חסר לנו יותר מתמיד" כך פותח הרב אלי בן דהן, מנהל בתי הדין הרבניים, מי שהיה ראש לשכתו של הרב אליהו בזמן כהונתו כרב ראשי ומספר היום כ"ה סי

"האהבה לכל יהודי באשר הוא"

ומספר על הרב: "אחד הדברים שייחדו את הרב הוא האהבה לכל אחד, עם נעימות גדולה. עבדנו איתו צמוד והדבר היה ניכר בדברים הקטנים, איך הוא מתיייחס לכל אחד איך הוא מקבל כל אחד, חסר לנו המאור פנים, הדיבור האוהב לכל אחד, האהבה ששפעה ממנו הייתה דבר מדהים".

הרב בן דהן משתף על תחילת הדרך "בחודשים הראשונים בעבודה בלשכה עשינו טעויות, הכנסנו ביומן שני אנשים באותה שעה, או שני ארועים באותו זמן, הרב תמיד קיבל את זה בנעימות והיה מרגיע: "לא קרה כלום, נסתדר, נלך גם לפה וגם לפה ונקבל את שניהם" הנעימות הזו חסרה לנו כל כך, האהבה לכל יהודי באשר הוא".

"אנחנו מדברים בקודים – זה מבצעי מאד"

"פעם אחת הרב אמר לי: "אלי, צריך להגיד לפעמים לאנשים "לא", יש פעמים שלא נוכל להגיע לכל אירוע או לכל הזמנה אבל תדאג להגיד "לא" עם אמפתיה, אפשר להגיד "לא" בצורה שהפונה ירגיש שאכפת לך מהפניה שלו, היינו מאד רוצים אבל זה לא מתאפשר, שהדברים יתקבלו להם על הלב". זה מה שעניין את הרב הראשי להסביר לראש הלשכה איך לומר "לא" בעדינות – בשבילי זה מוטו לחיים.

הרב בן דהן מתאר איזו אהבה הייתה לרב לחיילים: "הרב היה מתרגש מאד משאלות של חיילים שהיו מגיעות אליו, הוא היה נדהם מה מטריד חיילים בעת שירותם בצבא. ב-1982 היה חייל בסיני, הרב עוד לא היה רב ראשי, והחייל התקשר אליו בטלפון דרך מצ"א- מרכזיה צבאית אזרחית, החיילים מתקשרים מהמוצב לצמ"א והם מקשרים לטלפון האזרחי, הטלפון היה מיועד רק לצרכים מבצעיים.

(צילום: פלאש 90)

החייל מתקשר לרב ואומר: יש לי בעיה, יש לנו מעט מאד מים, האם אני יכול ליטול בבוקר ולכוון שזה יהיה גם עבור אכילת לחם במשך היום. המרכזנית התרעמה: "זה לא מבצעי" ענה לה החייל "אנחנו מדברים בקודים, זה מבצעי מאד". הרב עצר את השיחה ואמר: "רבונו של עולם איזה חיילים יש לך, תראה מה זה עם ישראל, הוא במוצב בסיני וזה מה שמטריד אותו, נקיות הידיים, מה שמטריד אותם בקרבות זה דקדוק מצוות"

אך הסיפור לא נגמר, אחרי 10 שנים הגיע הרב לבית ספר באחת הערים וסיפר את הסיפור, והסביר לילדים מה זה לקיים את המצוות בדקדוק, הרב ראה את עצמו מחנך ילדים ובני נוער שלא יעגלו פינות, לקיים את המצווה כמאמרה, הרב מסיים לספר וקם המנהל ואומר: "אני החייל שהתקשר אליך".

"הקשר הנשמתי בין הרב מרדכי אליהו לבבא סאלי"

הרב בן דהן מודה "חטאתי בכך שלא כתבתי את כל הסיפורים עם הרב, בשטף העבודה עולים לי סיפורים מהרב, לא מזמן סיפר לי אדם אחד ואמר לי: "בא תראה מי זה הרב מרדכי אליהו, הרב שלך". וכך סיפר: אני הייתי איש ציבור מוכר מאד ויצאתי לגימלאות, במשך השנים נהגתי לקיים בביתי ליל הסדר גדול עם כל הילדים, אך נקלעתי למצב כלכלי קשה, לא היה לי נעים ללכת לבקש הלוואת או גמח"ים אני אדם מוכר, ליל הסדר מתקרב ואין לי איך להכין אותו, בצר לי נסעתי לנתיבות להתפלל אצל הבבא סאלי.

התפללתי, בכיתי מעומק הלב וחזרתי הביתה, אני פותח את הדלת ורואה על השולחן עופות, דגים, פירות ירקות וכל טוב בכמות גדולה שאלתי את אישתי: מאיפה זה הגיע? אשתי אמרה לי: משה דוייטש הוא איש עם גמ"ח חסדי יוסף הוא מחלק הרבה מנות והביא לפה הכל. לא הבנתי למה שהוא יביא לי?

טילפנתי אליו, שאלתי אותו למה הבאת לי את כל זה? הוא ענה לי: "אני לא יודע לפני שעתיים התקשר אלי הרב מרדכי אליהו ואמר לי: "לפלוני אלמוני דאגת? אמרתי לו: "הוא איש ציבור מוכר הוא צריך לתרום לנו", אמר לי הרב: "אתה בעצמך לך תביא לו מנה כפולה ומכופלת".

ומבהיר אותו איש ציבור לרב בן דהן: "אינני מבאי ביתו של הרב מרדכי אליהו, אין שום דרך שהוא ידע את מצבי ומה מעיק אלי, זה רק הקשר הנשמתי בין הבבא סאלי לרב מרדכי אליהו"

הרב אלי בן דהן סיפר את הסיפור לרב שמואל אליהו "הרב שמואל לא האמין ורצה לבדוק את הסיפור בעצמו, הוא טילפן למשה דוייטש שאישר לו שכך בדיוק היה והוסיף: "אחרי שהבאתי לפלוני את המשלוח, הרב הוציא צ'ק ואמר לי זה: "על חשבוני קח עבור כל ההוצאות".

(צילום: דוברות בתי הדין הרבניים)

"זבולון המר רצה פגישה דחופה"

מספר עוד סיפור הרב בן דהן: "יום אחד הרב הגיע ללשכה ואומר לי: "אתה יודע אלי, היה אצלי זבולון המר אתמול, הוא טילפן וביקש להגיע דחוף, הוא רוצה להציע לך את ניהול בתי הדין הרבניים ורצה את הסכמתי לכך, כמובן שנתתי את הסכמתי".

לאחר זמן התמנה הרב בן דהן והגיע לרב מרדכי לבקש ברכה: "תברך אותי בדרך החדשה" אמר לו הרב: "אני מרגיש היום כמו אבא שמחתן בן, מצד אחד עצוב כי הבן עוזב את הבית אך מצד שני שמח שבנה בית חדש, אני עצוב בשבילי ושמח בשבילך, תצליח במה שאתה עושה" וברכתו ליוותה אותי לאורך כל הדרך".

הרב בן דהן מסיים "זו הייתה זכות גדולה לשרת את הרב שהיה באמת עבור כל עם ישראל – אביהם של ישראל".