לראשונה: הממשלה החליטה לא לציית לבג"צ

המשבר החוקתי בין הרשות המבצעת (הממשלה) לבין הרשות השופטת (בית המשפט העליון) מתקרב.

עוד באותו נושא

השר קרעי מגיב להפסד הצורם: "דיקטטורים בגלימות"

חדשות סרוגים

ההחלטה התקבלה בעקבות פסיקת בית המשפט העליון מיום 17.6.2026, שהחזירה לפעולה את מועצת הרשות השנייה של הממשלה הקודמת אף שמספר חבריה המכהנים ירד מתחת לרף המינימלי הקבוע בחוק.

בג"צ למעשה הטיל וטו על כל ההחלטות של שר התקשורת בנושא מועצת הרשות השנייה ולמרות התפטרות חברי המועצה הקודמת, בצעד די חריג ולא ברור, הוא ביטל את ההתפטרות כשהוא קובע כי נעשתה שלא בתום לב, וקבע כי גם בחירת המועצה החדשה בטלה.

הממשלה: להכיר בחוק

הממשלה קבעה כי שלטון החוק מחייב את כל רשויות השלטון ובכלל זה את בית המשפט. פסיקה הסותרת באופן חזיתי את לשונו הברורה של החוק אינה יכולה להקנות סמכות שלא קיימת בחוק, ולכן הממשלה לא תכיר בפעולות שייעשו מכוחה.

עוד קבעה הממשלה כי לא תישמע כל טענת הסתמכות או ״מעשה עשוי״ על ידי גורמים בשוק התקשורת ביחס לפעולות שיבוצעו כתוצאה מהחלטות שתתקבלנה על ידי מועצה שאינה עומדת בתנאי הסף שקבע המחוקק.

שר התקשורת שלמה קרעי שיזם את המהלך: ״שופטי בג״צ אינם הכנסת, ושכרון כח לא נותן סמכות למחוק מהחוק תנאי סף מפורש, גם אם אינו נוח להם. שלטון החוק אינו שלטון השופטים. היום הממשלה קבעה באופן ברור: כשבג״צ רומס את החוק, המדינה לא תיתן לכך יד. שני שלישים הם דרישה חוקית ולא המלצה, ומועצה שאינה עומדת בתנאי הסף שקבע המחוקק לא מתקיימת והחלטותיה שוות כקליפת השום. כך יהיה כאן גם בעתיד, בכל ניסיון של בית המשפט לרמוס את חוקי הכנסת.״

סגן ראש הממשלה ושר המשפטים, יריב לוין: ״שלטון החוק פירושו שהחוק מחייב את כולם, גם את בית המשפט. במדינה דמוקרטית הכנסת מחוקקת את החוק, ובית המשפט מחויב ליישם אותו. כאשר פסיקה עומדת בניגוד חזיתי ללשון החוק, אין זו ביקורת שיפוטית אלא פגיעה בעקרון הפרדת הרשויות. לממשלה חובה לעמוד על כך שהחוק, ורק החוק, יהיה המקור לסמכות השלטונית. נמשיך לפעול בכל הכלים החוקיים כדי להשיב את שלטון החוק על כנו.״