לחזק את הגנום היהודי כבר בגיל ילדים - סרוגים

לחזק את הגנום היהודי כבר בגיל ילדים

פרסי הנובל של היום נזרעו לפני עשרות שנים. מפתחי האפליקציות ושוכני עמק הסיליקון הישראליים הם תוצר של שני העשורים האחרונים. מי ערב לנו שבעוד שני עשורים יהיו עוד זוכים בפרסי נובל ופרסים בינלאומיים, מובילי סטארטאפים, מדענים בתעשייה הביטחונית והאחרת שימשיכו להציב את מדינת ישראל בחזית החשובה, המפורסמת והמוערכת של כל העולם?!

לחזק את הגנום היהודי כבר בגיל ילדים
  (אילוסטרציה שאטרסטוק)

יום המדע הבינלאומי שצוין בימים האחרונים מהווה הזדמנות עבור כל החברה בישראל ובמיוחד לאנשי חינוך ומדענים להסב את תשומת לב הציבור לחשיבות הטמעת עולם המדע בקהילה – מבוגרים כצעירים.

יום כזה נועד בעיקר להעלות את מודעות הנושא בקרב אוכלוסיית המדינה, אבל גם להעלות מודעות בקרב מקבלי ההחלטות. פרסי הנובל של היום נזרעו לפני עשרות שנים. מפתחי האפליקציות ושוכני עמק הסיליקון הישראליים הם תוצר של שני העשורים האחרונים, וכיצד נבטיח שהזרם הזה לא יפסק? מי ערב לנו שבעוד שני עשורים יהיו עוד זוכים בפרסי נובל ופרסים בינלאומיים, מובילי סטארטאפים, מדענים בתעשייה הביטחונית והאחרת שימשיכו להציב את מדינת ישראל בחזית החשובה, המפורסמת והמוערכת של כל העולם?!

אם הממסד לא ייתן את הדעת על כך היום נצטער על כך מאוד בעשור הבא! האם מדינת ישראל במצוקותיה המדיניות, הדמוגרפיות, הביטחוניות והכלכליות, יכולה להרשות לעצמה שלא להיות ראש החץ בתחומי המדע, הטכנולוגיה והרפואה? השאלה היא מה עושים ומה צריך וחשוב לעשות?

לחזק את הוראת המדעים כבר בגנים

לעניות דעתי, צריך לפעול במספר מישורים: ראשית, יש לחזק את הוראת המדעים בגיל הרך והיסודי ובכך להטמיע את תודעת המדעים בגיל צעיר. על מנת שהדבר יקרה תחומי הלימוד צריכים להיות אטרקטיביים, מעניינים, מאתגרים ופורצי דרך. הדבר צריך להיעשות על ידי גננות ומורים מקצועיים ומוכשרים לכך. לצורך זה יש לטפח את הכשרת הגננות ומורי בתי הספר היסודיים בתחום המדעים.

כמי שמצוי בהכשרת מורים לפחות שלושה עשורים, אני מתריע על הבריחה מהמקצוע, על הבריחה לדיסציפלינות קלות יותר לכאורה, ועל חוסר התמרוץ הקיים במערכת להתמקצעות במדעים. גם כאשר מכללות דוגמת זו שבראשה אני עומד פיתחו תכניות להכשרת גננות ומורי ביה"ס למדעים, המדינה לא השכילה לתמרץ מגמה זו על מנת למשוך אליה מוכשרות ומוכשרים לכך.

במקביל, צריך לפתח גני ילדים מדעיים שמהווים מודל ללמידה, הוראה והטמעה, של כל תחומי המדע. גן כזה אינו רק 'פריצת דרך' עבור הילדים, אלא גם חשוב כמוסד לאימון והכשרה של גננות העתיד. ככל שנשקיע יותר בגיל הרך בתחום זה, ניצור רצון ומשיכה לתחומי המדעים בחטיבה עליונה ובתיכון ואולי סוף סוף נוכל למלא בסטודנטים טובים את המחלקות לפיסיקה וכימיה באוניברסיטאות וגם מחלקות נוספות.

המגמות להכשרת עובדי הוראה להוראת המדעים לעל-יסודי הולכות ומצטמצמות (בדומה למה שקורה באוניברסיטאות) וגם כאן על המדינה לעשות מעשה ולמצוא דרכים לתמרץ את הסטודנטים בתחומים אלו, להבטיח מלגות קיום ועוד, על-מנת ולמשוך את הטובים והמוכשרים ביותר. לפיכך, ישנו צורך אמיתי לחזק וליישם את המהלך של שר החינוך לחייב בבחינות הבגרות מקצוע מדעי אחד לפחות. לשם כך יש להשקיע בתשתיות של מעבדות, מכוני מחקר, משיכת חוקרים טובים כמורי מורים ועוד.

המצב של מדינת ישראל ביחס למדינות מפותחות דוגמת פינלנד מחייבים התגייסות ממסדית דחופה, לא רק בהחלטות ותוכניות אלא בהקצאת משאבים; יותר ויותר מתברר כי מקצועות המדעים לא אטרקטיביים בעיני הילדים והנוער ולכן הם לא רואים בהם עוגן להמשך לימודים אקדמי ומקצועי בתחום. גם מתוך אלו ש"נדלקים" והולכים, ישנם מעטים מאוד שבכלל רוצים לעסוק בחינוך ועוד מעטים יותר שרוצים לעסוק בחינוך מדעי. ובכך, נוצר מצב אבסורדי שבו בשל מיעוט הקופצים על מחלקות עילית אקדמיות לכאורה דוגמת פיסיקה למשל, ראשי האוניברסיטאות מורידים את תנאי הסף לגובה הדשא ואז מתקבלים למקצועות אלה גם אותם אלה שאין להם את הכישורים המתאימים. אז מהיכן יקום דור הפיסיקאים הבא?

על מדינת ישראל ומנהיגיה להתעשת ולהתחיל במאמץ לאומי לטיפוח ותמרוץ הוראת המדעים בישראל במכללות האקדמיות לחינוך ובאוניברסיטאות, להקצות את המשאבים הנדרשים בתשתיות ומעבדות, במשיכת סגל ראוי ועוד, אחרת איך נוכל לתעל את הגניוס היהודי לחזית הראשונה של המחקר, המדע, הטכנולוגיה והרפואה.

==

פרופ' אבי לוי הוא נשיא מכללת חמדת הדרום הדתית האקדמית לחינוך בשדות נגב

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו