המרצה שדיבר נגד ההומואים ופוטר במאמר מיוחד לסרוגים

במהלך דיון בקורס לביאתיקה במחלקה לרוקחות באוניברסיטת בן גוריון, התעורר ויכוח עז בין סטודנטים באשר להשפעת הורים חד מיניים על נטייתם המינית של התלמידים אותם הם מאמצים או מגדלים. כפי שאמרתי בכיתה אין לי שום דבר נגד הומוסקסואלים אבל אני מודאג בקשר לאנשים גבוליים אשר הפילוסופיה של התנועה של ההומוסקסואלים עשויה להשפיע עליהם ולמנוע מעצמם את השמחה של ילדים ונכדים.

  סתימת פיות באונברסיטה? ד"ר לויט

אחרי התפרצות ילדותית של סטודנט (התפרצות שכמוה לא ראיתי אף פעם מאז שהתחלתי בהוראה אוניברסיטאית ב-1964) שאמר שהוא מה אשר הוא ואי אפשר לשנות אותו, אני הגבתי שאדם יכול לרסן ולשנות את עצמו. כדי להדגיש את הנקודה נתתי דוגמה קיצונית אבל כל בר דעת שאינו מגמתי יבין שלא כיוונתי את דברי פשוטם כמשמעם. אמרתי שגם אני נמשך לנשים אבל אני מרסן את עצמי.

ד"ר ריאד אג'בריה – מנהל המחלקה שלי איתו ויכוח עתיק יומין – חושב שהתבטאותי גסה. הוא פשוט לא מבין את המציאות בפקולטה למדעי הבריאות, אולי בגלל שהוא מדען מעבדתי ואין לו קשר עם קלינאים. תלמידי רפואה וסיעוד דנים בגלוי בכיתת הלימודים על כל היבטי הטבע האנושי ועל השאלות העומדות לפתחו של רופא במאה העשרים ואחת, ביניהן שאלות רגישות או בעלות קונוטציה רגישה במיוחד. בין השאר אנחנו דנים על המתות חסד, על הפלות, על השתלות, על הפריה חוץ גופית, קביעת אמהות וקביעת אבהות. כשדנים בהפלה, עשויה סטודנטית שעברה הפלה להפגע. עדיין עצם הדיון מחייב. אולי התלמידה הצעירה והתמימה שיושבת בכיתה הולכת להיות אחות במחלקה סגורה או הולכת להתמודד עם בעיות משפחה כאחות קהילה בקיבוץ.

הדעה לפיה לכל אדם יש תאווה לדברים אסורים או לדברים מותרים אבל בנסיבות או בכמויות אסורות, ושמוטל עלינו לכבוש את התאווה, נמצאת במסורת שלנו. הרמב"ם כותב על זה בהלכות דעות ובמורה הנבוכים. יש פסיכולוגים שאימצו את דעת הרמב"ם בנידון, כגון אחד בשם אמסל שכתב ספר על פסיכולוגיה יהודית. אני לומד לרסן ולשנות את עצמי גם פיזית וגם נפשית באומנות הלוחמה ובספורט. העוסקים באלה וביוגה יבינו. אני כמעט בן שבעים וממשיך לעמול ולשנות את עצמי. אני לא מאמין בגורל הגנטי ואני מאמין שכל אחד שבריא ושרוצה לשנות את עצמו יכול.

על החופש האקדמי:
עקרון החופש האקדמי נובע מהעקרונות של חופש הביטוי וחופש המחקר. עקרונות אלא נמצאים במסורת שלנו. הרמב"ם למשל תמך וחשיבות לחקור בספרים של תרבויות הזרות, ואפילו תרבויות עבודה זרה כמו יוון העתיקה, ובעת הצורך ללמוד מהם. דוגמה אחת היא בהלכות קידוש החודש פרק י"ז, הלכה כ"ד. גם רבי לוי בן גרשון, הרלב"ג, (1288-1344) דן בחופש הביטוי והמחקר בספרו מלחמות השם וטוען שאפילו הדעות השקריות חייבות להישמע כי אחרת לא ניידע שהן שקריות.

אחרי שתי יציאות המוניות של יהודים מספרד, אחת בזמן הרמב"ם והשנייה ב-1492, האידיאלים של חופש הביטוי וחופש המחקר התחילו להיכנס לאירופה ולסדוק את הדיקטטורה הדתית של הכנסייה הקתולית, כנסייה ששלטה לא רק על פשוטי העם אלא גם על האוניברסיטות והמדע. במשך שנים רבות באירופה התנ"ך היה רק בתרגום לטיני, אשר רק כוהני הדת הבינו. אחרי שיהודים עזרו לתרגם את התנ"ך לשפות האירופאיות התחילו מהפכות ומלחמות דתיות שהפכו מציאות אשר כוהני הדת שלטו על העם למציאות אשר העם שולט על כוהני הדת, בדיוק כמו שאנחנו העם שולטים על הרבנים ויכולים לבחור בהם או לדחות אותם. המהפכה הדתית הובילה למהפכה מדינית. חברות אשר המלוכה שלטה על העם הפכו לחברות שהעם מקים על ידי "אמנה חברתית", בוחר את השולטים ודוחה אותם.

בו זמנית העקרונות של חופש הביטוי והמחקר חדרו לאוניברסיטות. קידום מדעי, פילוסופי ואתי לא ייתכנו בלי הדיון החופשי. לא יכולנו להגיע לתוכנית החלל אם קפלר לא היה מטיל ספק בתורות העתיקות על נתיבות כוכבי הלכת. לא היינו מגיעים לתורת האבולוציה המודרנית אם למארק ודרווין לא הטילו ספקות על הדעה המקובלת שכל זן ומין נבראו בנפרד. מה עוד ואווירה אשר מרצים שונים מלמדים דעות שונות וגם נוגדות היא אווירה הכרחית להתפתחות האינטלקטואלית של התלמיד. על ידי התמודדות עם דעות שונות ונוגדות הוא לומד לסלול את דרכו הוא ולהתבגר לחוקר אמתי.

במשך יותר מעשרים שנה באוניברסיטת בן גוריון אני הבעתי את דעתי גם בכיתת הלימודים וגם בספרות המקצועית (תחת שמי הלועזי Frank J Leavitt (על נושאים רבים השנויים במחלוקת: מוות מוחי והשתלות, הפסקת הריון, נתינת מינון מסוכן של מורפיום, תורת דרווין. אי אפשר ללמד ביו-אתיקה ולא לפגוע ברגשות. למשל כשטענתי בסבב השתלות בבית הספר לרפואה שמוות מוחי הוא לא מוות פגעתי ברגשות של רופאים מנתחים מסורים וטובים. מעניין מאוד שבאוניברסיטה לא הביעו התנגדות לדעותיי במשך כל השנים עד שהגענו לדיון על זוג חד מיני שמבקש סיוע לפוריות, שהוא דיון לגיטימי לחלוטין בביו-אתיקה.

ד"ר ירוחם לויט היה מרצה בכיר בדימוס הפקולטה למדעי הבריאות אוניברסיטת בן גוריון באר שבע. הוא פוטר מהאונברסיטה בעקבות התבטאויותיו נגד הנטיה ההומסקסואלית