אותם נשים וגברים שנפגעו, פעמים רבות לעולם לא יצליחו להשתקם, פעמים רבות יעדיפו לא להמשיך לחיות בצל האירועים הנוראיים שעברו. המסר של הפרקליטות, שמייצגת את כולנו, לאותם נפגעות, הוא שהמעשה שנעשה בהם אינו כל כך נורא, שהאדם שפגע בהם לא צריך לשלם על כך, המסר הזה הוא מסר של מוות.

שלוש מצוות יהרג ובל יעבור יש, אחת מהם זה גילוי עריות. פיקוח נפש דוחה את כל המצוות מלבדם. בימים אילו אנו עומדים מול סיפור כואב שמשולבים בו שני העקרונות היהודיים האילו, והעולם הדתי שותק נוכח זאת, ואני שואלת מדוע?!

לפני 12 יום פתחה מיה ורד לב, קורבן גילוי עריות, בשביתת רעב מול משכן הכנסת, בעקבות החלטת הפרקליטות על סגירת התיק בעניינה. בדומה למקרי גילוי-עריות ותקיפה-מינית רבים נוספים, החליטה הפרקליטות על סגירת התיק בעניינה של ורד מנימוקי התיישנות.

הסטטיסטיקות מדברות על אחת מכל שלוש נשים שהיא קרבן תקיפה מינית, ואחת מכל שבע נשים שהיא קרבן גילוי עריות. שביתת הרעב של מיה ורד בעצם ממחישה את מה שעובר על נשים, ילדים וילדות שעברו פגיעה מינית, היא רק מביאה את מה שמתרחש בחדרי חדרים לקידמת הבמה.

פגיעה מינית הורגת. אונס וגילוי עריות זה רצח.

אותם נשים וגברים שנפגעו, פעמים רבות לעולם לא יצליחו להשתקם, פעמים רבות יעדיפו לא להמשיך לחיות בצל האירועים הנוראיים שעברו. המסר של הפרקליטות, שמייצגת את כולנו, לאותם נפגעות, הוא שהמעשה שנעשה בהם אינו כל כך נורא, שהאדם שפגע בהם לא צריך לשלם על כך, המסר הזה הוא מסר של מוות.

אני מצפה מראשי הציבור שלנו, מהרבנים וממנהיגות הקהילה הדתית, לצאת בקריאה חסרת פשרות לפרקליטות, בשל היותנו מדינה יהודית, ולומר באופן חד משמעי- פיקוח נפש עומד מעל כל המצוות, חייבים להביא את פושעי גילוי העריות לשלם על מעשיהם הנתעבים, חייבים לבער את הרוע מתוכנו, חייבים להעביר מסר ברור לנפגעות- המעשה שנעשה בכן הוא בלתי נסבל, רק כך נוכל לבקש מהן "ובחרת בחיים", רק כך נוכל להעביר להן את המסר- בחברה יהודית המעשה שנעשה בך הוא "יהרג ובל יעבור", רק כך נוכל כחברה לומר-"ידינו לא שפכו את הדם הזה".

המעשה האמיץ שעושה מיה ורד בחשיפתה צריך להביא את כולנו להצטרף למאבקה הצודק.

זהו לא מאבק של נציגות ארגוני זכויות נשים או ארגוני זכויות אדם, זהו מאבק של כולנו לחברה בטוחה, לחברה צודקת, לחברה שהיא אור לגויים, לחברה שבה מכבדים ומגינים על נשים וילדים.

אני קוראת לציבור הדתי לבקר את מיה ורד בגן הורדים מול הכנסת בירושלים, באוהל, שלמרבה הצער עומד רוב הזמן מיותם, לתמוך, לעודד ולהצטרף למאבק.