מחקר: הגורם החינוכי מספר אחד – דוגמא אישית

המחקר של ד"ר זהבית גרוס בחן והשווה בין בוגרות אולפנות שונות לבין בוגרות תיכונים דתיים ברחבי הארץ ועמד על ההבדלים הקיימים ביניהן. משתתפות המחקר נשאלו "מהן הגורמים לאי שביעות הרצון מהמוסד בו למדתן ומה הגורמים לשביעות רצון?"

את התשובות שניתנו גם בכתב וגם בראיונות עומק ריכזה ובחנה ד"ר גרוס על פי תיאוריות קיימות ומצאה כי בין הבוגרות קיימים הבדלים משמעותיים.

הנתון המשמעותי ביותר שעלה מן המחקר ואשר מצריך התייחסות מיוחדת של ראשי האולפנות הראה כי בוגרות אולפנה שבות ומדגישות כל העת את חשיבות הדוגמא האישית של הצוות החינוכי בעיצוב עולמן וזאת בשונה מבוגרות תיכונים שברובן כלל לא העלו את סוגיית הדוגמא האישית ולא ייחסו לה חשיבות.

בנות האולפנה דברו על דוגמא אישית בשלושה תחומים עיקריים: צניעות, התנהגות ואופן גידול הילדים וביתן של המורות והמחנכות.

עוד עולה מן המחקר כי קיים הבדל משמעותי בהסתכלות על "מה המוסד נותן לי" כאשר בנות האולפנה הדגישו כי הצד שהודגש אצלן היה הצד החינוכי-ערכי-מוסרי ואילו הצד הלימודי הוזנח מעט ולעומתן בוגרות התיכונים מציינות דווקא את רמת הלימודים הגבוהה ואת הציונים הגבוהים ומתעלמות כמעט לחלוטין מן הצד החינוכי.

בנוסף לכך נראה כי הבנות שלמדו באולפנות מפתחות קשרי חברות משמעותיים יותר מאשר בנות התיכונים כשלאולפנה חלק משמעותי בעידוד הקשרים החברתיים בשביל העצמת הבנות.

ד"ר זהבית גרוס שעשתה את המחקר אומרת כי על המורים והמחנכים באולפנות לתת דגש על נושא הדוגמא האישית כמרכיב החשוב ביותר בעיצוב דמותה של הנערה בת האולפנה ולשים לב כי הצוות החינוכי כולו מקפיד על כך, אם בלבוש צנוע, אם בהתנהגות מכובדת ואם בחייהם בביתם שלהם.