ביקורת סרטים– העדות
אני זוכר את הפעם ששמעתי לראשונה על המושגים 'עצמי כוזב' ו'עצמי אמיתי'. מושגים אותם הטביע ויניקוט (פסיכואנליט-פסיכולוג). אני זוכר שהתרגשתי מהמושגים האלה. מהעובדה שאדם יכול לחיות חיים שלמים בתוך 'עצמי כוזב', כלומר, עצמי שהוא לא באמת הוא אלא דמות שהוא נאלץ לייצר על מנת לרצות את החברה ואולי אפילו את עצמו.
וכמה עבודה צריך, לפעמים חיים שלמים, וגם כמה אומץ נדרש, על מנת להעז לחשוף ולהיות ה'אני עצמי' שלך. פשוט אתה. האמיתי. הכי פשוט, הכי מורכב. ימים ושנים וחיים שלמים יכולים לעבור בטרם אדם יעז לעמוד, אפילו לרגע אחד, מול האמת. האמת בכלל והאמת שלו, בפרט.
תגובות