שו"ת: האם מותר לקנות מוצרים בBlack Friday?

רציתי לשאול בעקבות חגי הקניות המתקרבים ובאים BLACK FRIDAY וCYBER MONDAY האם אין בזה איסור של 'יורד לאומנות חברו'? הרי בעלי החנויות המסורתיות במרכזי הערים מאבדים לאט לאט את ציבור הקונים, ומחזור המכירות שלהם הולך ופוחת עד אשר נשבר מטה לחמם? מי התיר לנו לקפח את פרנסתם?

שו"ת: האם מותר לקנות מוצרים בBlack Friday?
  (צילום: שאטרסטוק)

שאלה

רציתי לשאול בעקבות חגי הקניות המתקרבים ובאים ומכונים הם בשם BLACK FRIDAY וכן בשםCYBER MONDAY ובכלל בכל השנה כולה אשר יותר ויותר אנשים מתרגלים לבצע את קניותיהם דרך האינטרנט ('מסחר מקוון') ותעיד על כך כמות החבילות העצומה הנוחתת מחו"ל בכל שבוע במרכז המיון הארצי של דואר ישראל, האם אין בזה איסור של 'יורד לאומנות חברו'? הרי בעלי החנויות המסורתיות במרכזי הערים מאבדים לאט לאט את ציבור הקונים, ומחזור המכירות שלהם הולך ופוחת עד אשר נשבר מטה לחמם? מי התיר לנו לקפח את פרנסתם?

אני יכולה להעיד על עצמי שעד לפני כמה שנים כאשר הייתי צריכה לקנות בגדים לילדיי הקטנים הייתי יוצאת אל החנות המסורתית העירונית ועושה קניות, והייתי מפרנסת את המוכר לא רע…אבל מזה כבר כמה שנים שאני כלל לא יוצאת מפתח ביתי לצורך מטרה זו…אני פשוט ניגשת אל המחשב, נכנסת לאתר ו…Next! הלאה למטלה הבאה.

כואב לי הלב על בעלי החנויות הפיזיות אשר שירתו אותנו בנאמנות כל השנים, וכעת אנו מפנים להם עורף!

תשובה

דיני 'יורד לאומנות חברו' נתבארו בשולחן ערוך חלק חושן משפט סימן קנ"ו ושם נתבארו כמה וכמה חילוקים בשאלה זו – האם מותר לפתוח חנות נוספת במקום שכבר יש חנות זהה ופתיחת החנות הנוספת עלולה לגרום לנזק כספי לבעל החנות הקיימת, ולפי המבואר שם יש להבדיל ולהבחין בין כמה וכמה מצבים:

  • האם מי שבא לפתוח את החנות הנוספת הוא תושב המקום או אינו תושב המקום?
  • האם פתיחת החנות הנוספת תגרום רק להפחתת רווחיה של החנות הקיימת, או שמא עלולה לגרום אף להפסדים ולסגירת החנות?
  • האם יש תועלת לבני המקום מפתיחת החנות הנוספת, כגון, סחורה טובה יותר, זולה יותר, וכדומה, או שאין תועלת?

והנה אין כאן המקום לפרט ולהאריך בכל דינים אלו, אבל ביחס לשאלה שנשאלה לעיל אודות המסחר המקוון אשר נוגס יותר ויותר במסחר המסורתי, יש לנו לדעת שלא שייך כלל לדון מצד שאלת 'יורד לאומנות חברו' והוא משום שכך דרכו של עולם, שמוצר אחד מחליף מוצר אחר, ושיטת מסחר אחת מחליפה שיטת מסחר אחרת, וצריכים הסוחרים להתאים את עצמם למציאות המתחדשת בכל זמן.

אין חשש ל'יורד לאומנות חברו'

ולדוגמא אציין את מה שמצוי היום בכל מקום ומקום שהאופניים החשמליים נפוצים יותר ויותר וממילא מחזור המסחר באופניים הרגילים הולך ופוחת, האם נאמר שמשום החשש לפרנסת מוכרי האופניים הרגילים צריכים אנו להימנע מלרכוש אופניים חשמליים? פשוט שלא כך הדבר וזו דרכו של עולם, ועל בעלי חנויות האופניים, להתאים את עצמם לקדמה המתחדשת, בבחינת 'וישן מפני חדש תוציאו'.

ואעתיק מתוך ספר שאלות ותשובות 'מנחת אשר' (חלק א' סימן ק"א) לגאון הרב אשר וייס שליט"א מה שנוגע לעניינו:

'אמנם נראה דכל שזה דרך המסחר וההתפתחות טבעית של הכלכלה אינו יכול לעכב, ויש בזה הרבה דוגמאות בחיי המעשה, דאטו נימא דאם היינו נשאלים אם מותר לפתוח צרכניות וסופרמרקטים מחשש שבעלי מכולות וחנויות קטנות יפסידו פרנסתם היינו אוסרים? ואטו היינו אוסרים לייצר מכוניות משום שהעגלונים רוכבי הסוסים יפסידו פרנסתם? ואטו היינו אוסרים את פיתוחו של המחשב משום שעל ידו המוני כתבנים יפסידו את פרנסתם ושוב לא יהיה בהם צורך? וכך גם בכל המצאה חדשה אטו נאסור על פיתוחו שמא יתקיים על ידו ישן מפני חדש תוציאו ויפגע פרנסתם של רבים? אלא ברור דאין הלכה זו אמורה אלא בעניינים מקריים, ולא בשינויים יסודיים בדפוסי הכלכלה, התעשייה והפיתוח'

ואם כן הוא הדין בנוגע למסחר המקוון, אשר זירת המסחר בכל התחומים עוברת יותר ויותר לזירת האינטרנט, וכאמור זו דרכו של עולם, ועל הסוחרים להתאים עצמם למציאות החדשה, ואין לנו לחוש מצד 'יורד לאומנות חברו' ומקפח פרנסת חברו[1].

להעדיף לקנות מיהודים

אמנם מה שנותר לדון בנוגע לעניין זה, האם אין להעדיף את הקנייה בחנויות אשר במרכזי הערים משום שבהן בדרך כלל בעלי החנויות הם יהודים, ואילו באתרי המסחר המקוונים באינטרנט בדרך כלל הרווחים הולכים עבור אינם יהודים, ומבואר בדברי רש"י בספר ויקרא פרק כ"ה פסוק י"ד שיש להעדיף קנייה מיהודי, וזו כוונת הפסוק 'וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו'?

אמנם יש לדעת שדרשת חז"ל זו לא הובאה להלכה ברמב"ם ובשולחן ערוך, ואף שהרמ"א בתשובותיו סימן י' פסק דרשה זו להלכה (לעניין הדפסת ספרי הרמב"ם ומכירתם) מכל מקום יש לדון האם הלכה זו שייכת גם כאשר הגוי מוכר במחיר זול יותר (ומה שיעור ההוזלה) וכן כאשר הסחורה של הגוי טובה ואיכותית יותר, וכן כאשר צריך לטרוח עבור כך (ובעניינו זה מאוד רלוונטי מאחר והקנייה באינטרנט היא בכף ידך ואילו הקנייה בחנות דורשת יציאה מהבית וחיפוש חניה וכדומה) וכמו כן יש לומר שאם בעלי החנויות הם יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות הרי שהם אינם בכלל 'עמיתך' כמו שמבואר בכמה מקומות בחז"ל, ועוד שרבים מהפוסקים כתבו שאין זו הלכה פסוקה אלא רק מידת חסידות (ומשום כך לא הובאה הלכה זו בשולחן ערוך) וכבר העידו שמנהג העולם לא להקפיד על כך[2].

והמקפיד לפרנס יהודים שומרי תורה ומצוות, קדוש יאמר לו.

==

הרב שבתי יגל הוא רב קהילת 'בני הישיבות' ברעננה.

[1] ואילו היה צריך לחוש לכך, אזי אף על הקונים היה אסור לקנות שם משום השתתפות באיסור זה, אבל כאמור אין לחוש לכך.

[2] עיין 'תשובות והנהגות' כרך א' סימן תת"ה.

כתיבת תגובה

הוספת תגובה - סרוגים
הדפסה

שם

נושא

תוכן

תגובה 1
הצג את כל התגובות