"מתנה מפוקפקת העניקה הלמ"ס לירושלים. מפוקפקת אך מעוררת מחשבה. הנתונים הכלכליים מספקים תזכורת כואבת למה שידוע כבר שנים: ירושלים אולי עומדת במרכז הווייתו של העם היהודי היושב בציון בעיקר בכל מה שנוגע לפוליטיקה ולסיסמאות לאומניות, אך מצבה הכלכלי אינו הולם את ההצהרות על היותה הבכירה והחשובה שבערי הארץ."

את המשפטים האלה כתב אביטל להב, כתבת YNET בכתבה שסיקרה את נתוני הלמ"ס הלא מחמיאים של ירושלים.

אם לא ידעתם מה נחשב "סיסמאות לאומניות", באו לעזרתכם עורכי YNET וקישרו את המילים לכתבה אחרת: "נתניהו: שהעולם יידע – אנחנו נאמנים לירושלים".

במילים אחרות, כשראש ממשלת ישראל, מצהיר כי הוא לא מתכוון למסור את שטחי עיר הבירה של מדינתו, זה נחשב סיסמא לאומנית.

הכתבה בYNET, שימו לב לקישור (צילום מסך)

לכאן מוביל הקישור מהמילים סיסמאות לאומניות (צילום מסך)

מה בין זה לבין לאומנות? לא ברור.

על פי הגדרת ויקיפדיה, למשל, לאומנות היא לאומיות חריפה ותקיפה הרואה את הלאום של המאמין בה כנעלה על עמים אחרים. גישה זו "מצדיקה" בשל כך אפליה ויחס עוין כלפי מיעוטים בתוך מדינת הלאום כמו גם תוקפנות קיצונית כלפי מדינות שכנות מתוך שאיפות התפשטות אימפריאליות.

האם כשנתניהו מדבר על אחדות ירושלים, הוא נוטה לתוקפנות קיצונית נגד מדינות שכנות? כנראה שאצל כתבי ועורכי YNET כן.

ועוד מילה על הכתבה בכלל

כותרת המאמר שנסקר לעיל הייתה "אבטלה ובורות: ירושלים שוקעת עמוק בעוני".

בכתבה ניסו להציג את ירושלים כעיר עוני: "המאפיינים של אוכלוסיה ענייה – שיעור ילודה גבוה, הוצאה גבוהה על מזון בסיסי והוצאה נמוכה על אכילה מחוץ לבית, שיעור נמוך של ניגשים לבחינות בגרות (פחות ממחצית מהתלמידים בעיר), שיעור נמוך של מבוגרים המצוידים ברישיון נהיגה ושיעור גבוה של בתי אב עם מפרנס אחד."

מה לעשות שהכתבת "שכחה" שבירושלים חיים חרדים וערבים, שנתוני הלמ"ס לא בהכרח חלים עליהם. חרדים אינם עובדים מבחירה, אין להם מכוניות והם לא ניגשים לבחינות בגרות. גם אצל ערביי מזרח ירושלים ישנם מאפיינים המתאימים לסוג האוכלוסייה הספציפי הזה, שאינו מוכר בשאר ששת הערים הגדולות.

נדמה, כי להצגת הנתונים היתה מגמה: "הנתונים מלמדים כי למרות ההשקעה העצומה של המדינה בירושלים, מצבה הכלכלי של העיר עדיין אינו הולם את מעמדה כבכירה שבערי הארץ."

תחי מדינת תל אביב!

==

תודה רבה לעו"ד נועם צוקר, שהפנה את תשומת לבנו.