'שני גבאים קטנים': ספר ילדים חדש המספר על אלירז ואוריאל פרץ הי"ד

לרגל יום הזיכרון הושק ספר הילדים 'שני גבאים קטנים', המנציח בדרך מיוחדת את שני בניה של מרים פרץ, אלירז ואוריאל שנפלו חללים בעת שירותם למען המדינה

זיכרון לילדים: שני בניה של מרים פרץ בספר ילדים חדש
  (צילום:פלאש 90)

עכשיו גם הילדים הקטנים יכולו לזכות להכיר את סיפורם המרגש של בניה של מרים פרץ.  סגן אוריאל פרץ הי"ד שנפל במארב בדרום לבנון ורס"ן אלירז פרץ הי"ד שנפל בגבול רצועת עזה הונצחו בספר ילדים מיוחד המלווה באיורים צבעוניים על סיפור חייהם.

הוצאת גפן מוציאים לאור בימים אלה את הספר 'שני גבאים קטנים', שהוא גם הראשון במיזם הנצחה, שמטרתו להקנות לילדים את אותם הערכים שהצמיחו אנשים שמסרו את נפשם למען כלל ישראל.

"התוודעתי לדמותו של אוריאל כשאחיו אלירז נפל" מספרת ד"ר ליליאן שטיינר, מחברת הספר ויוזמת מיזם ההנצחה "הכאב היה עצום ובלתי נתפס וזעזע אותי מאד, כמו את כל עם ישראל. מול הכאב של מרים, האלמנה והיתומים התחדדה אצלי התחושה של חשבון נפש מול הקורבן הכפול של המשפחה. לכן, כשעלה לי הרעיון של המיזם באופן טבעי חשבתי לפנות למרים, וכשהתקשרתי וסיפרתי לה עליו היא מיד נענתה בחיוב".

כריכת הספר (צילום:יחצ)

שלוש שנים של עבודה

על הספר המיוחד עבדה ד"ר ליליאן  יחד עם מכללת חמדת הדרום ומכללת שאנן, בו יצרה מפגש עם דמויות עלילה שאינן פרי דמיון, אלא מפגש עם דמויות אמתיות בשכבת גיל הילדים כדי ליצור הזדהות. גם העלילה שמחה ואופטימית ואינה מדברת על מוות או עצב, נושאים שקשה לילדים להתמודד אתם. שלוש שנים חלפו מהרגע שהסיפור נכתב עד להוצאתו לאור, עקב העלות הגבוה של ההוצאה.

"המטרה שלי היא להנציח את הערכים האלה ולהטמיע אותם כדי שנהיה ראויים לקורבן הגדול של כל אחד מהם". מספרת ליליאן "זיכרון הנופלים הוא לא רק ליום אחד בשנה, אלא הוא צריך להאיר את דרכנו כי במותם נתנו לנו חיים, ותפקידנו המוסרי להיות ראויים לקורבן ולמסירת הנפש של כל אחד מהם. אני מעמידה את כישורי הכתיבה שלי לרשות הורים שכולים, בהתנדבות כמובן, המעוניינים להנציח את יקיריהם בדרך הזו. כל שנותר הוא למצוא גוף המוכן לסייע במימון ההוצאות הגבוהות האלה ולשחרר את המשפחות השכולות מהנטל הכספי".

הוצאת ספר אחד היא כ-25 אלף ₪, הכוללת את מלאכת האיור, הגרפיקה וההדפסה. מכללת חמדת הדרום ומכללת שאנן נרתמו יחדיו לממן חלק מההוצאות של הספר הזה, אך זה עדיין לא הספיק. שנה נוספת עברה עד שד"ר שטיינר מצאה תורם מחו"ל שישלים את הסכום החסר והשנה זה קרה.

הכריכה האחורית של הספר(צילום:יחצ)

"מאז שאני זוכרת את עצמי, ביום הזיכרון אני לא עושה דבר מלבד לשמוע סיפורים על חיילים שנפלו עד לצאת היום", מתארת ד"ר שטיינר. "מהתיאורים של הקרובים והחברים עולה תמיד תמונה של חייל מיוחד מאד שנפל והשאיר חלל עצום אחריו. הכאב הוא כפול גם על אובדן החיים וגם על אובדן איכות אנושית ייחודית. לנוכח האלימות הגוברת משנה לשנה בקרב ילדים ובני נוער, קורבן החללים מתעצם ומתחדד, ויחד אתו תחושת הבושה מול הכאב של המשפחות השכולות שאיבדו את היקר מכל. ההתנגשות בין שתי המציאויות יוצרת תסכול רב. הרי לא יתכן שישנם חיילים שמסרו את נפשם למען עם ישראל ואנחנו כחברה לא משתדלים להיות ראויים לקורבן הזה".

 

 

כתיבת תגובה

הוספת תגובה - סרוגים
הדפסה

שם

נושא

תוכן

אין תגובות
הצג את כל התגובות