"זה בסדר להודות שאת לא סופר-וומן": ראיון אישי במיוחד עם מלי כהנא

"זה בסדר להודות שאת לא סופר-וומן": ראיון אישי במיוחד עם מלי כהנא

בעיצומם של ניקיונות הפסח, הלחץ שלפני החגים והעומס: תפסנו לראיון אישי במיוחד את הסרוגה, מלי כהנא שחושפת את סיפור הקריסה האישי שלה, בעקבותיו החליטה להרים את הצגת היחיד ימים של שקט' העוסקת במחלות נפש ודיכאונות- במטרה להעלות את המודעות ואולי להציל נפש רגע לפני קריסה

author-image
הסרוגה שלא מפחדת לתת במה למחלות נפש
  כבר לא מפחדת להסתכל לקושי בעיניים (צילום: מיכל גלעדי)

אחרי שהגשימה את חלומה ללמוד תאטרון, הקימה מלי כהנא (28) קבוצת פלייבק בשם 'כמים', אך לאחר 9 חודשים בלבד, היא נאלצה להעביר את הניהול לאחת מחברות הקבוצה עקב קריסה פיזית ונפשית. "פתאום קלטתי שאני לא מצליחה לעשות כלום עד הסוף, שהכול פתאום נהיה קשה יותר וכשקלטתי את זה היה קצת מאוחר מידי" מספרת מלי שקרוב לארבעה חודשים מצאה את עצמה קורסת לתהום שלא חלמה שתגיע אליה אי פעם. ולא תארה לעצמה שתמצא איתה כל כך הרבה אנשים, שנמצאים באפיזודה של דיכאון או בשמה המוכר יותר 'דיכאון קליני'.

"זה משהו שבחיים לא תיארתי שאעבור, כי אני לא בן אדם כזה. אני מאוד אקטיבית ופעילה ומאוד משתפת, שיודעת לטפל בעצמי נפשית ופתאום לא היו לי כוחות יותר וזה פשוט השתלט עלי. התקופה הזו היתה מאוד חשוכה בשבילי, בשביל בעלי והמשפחה שלי, אבל הם אלו שבסוף גם הצליחו להרים אותי מהתהומות ומהקרשים שלא האמנתי שאגיע אליהם. אבל מה שהפתיע אותי זה שלקראת סוף התקופה הזו, התחלתי להיות פנויה לשמוע גם אנשים אחרים ואז פתאום צצו לי מכל כיוון כאלה סיפורים: החברה הזו לוקחת כדורי הרגעה באופן קבוע, זאת פעם בשבוע לוקחת רסקיו, זאת הולכת לטיפול שוטף כבר חמש שנים וזאת יש לה התקפי חרדה. פתאום הסתבר לי שאני חיה שנים במסגרת של המון אנשים שאני מכירה ומעריכה עברו דברים דומים למה שעברתי מבלי שאף אחד ידע".

יצאה מהדיכאון לבמה  (צילום: דנה כספי )

לדעת לצעוק: תעזרו לי.

"לא מבינה איך לפני זה לא אמרתי: 'כאן אני לא יכולה', איך לא הצלחתי להגיד תעזרו לי! ומעבר לכך לא הבנתי איך עברתי את כל הדבר הזה לבד, מלבד המשפחה הקרובה ועוד שתי חברות" מספרת מלי .  לאחר שמלי החלימה וחזרה להיות אשת חינוך ואמא, היא הבינה שדווקא מתוך החושך הזה צריך להגיע האור והולידה את ההצגה 'ימים של שקט', שתעלה את המודעות בנושא ואולי תמנע את המקרה הבא.

"למעשה מתוך העולם הזה גיליתי קשת רחבה של מקרים. יש המון תתי קשיים נפשיים שיכולים לקרות למעשה לכל אחד מאיתנו. התקפי חרדה וטראומה עלולים לתקוף אחד מכל חמישה אנשים בארץ, זה פסיכי לגמרי ואין לנו בכלל מודעות ומספיק כלים בתור משפחות בתור אנשים לזהות מצבים כאלה או נורות אדומות שיכולות להציל מישהו שנייה לפני שדבר כזה עלול לקרות".

כולנו עוברים קשיים ועומס בחיים ובמיוחד עכשיו בפסח, כיצד ניתן להפריד בין עוד קושי חולף לבין דיכאון שהולך ומדרדר?

"הבעיה מתרחשת כשזה צעד אחד יותר מידי. זאת אומרת שזה כבר לא סתם קשה, זה כבר לא סתם תחושה של אשמה וחוסר יכולת, זה כבר לא סתם חוסר שינה וחוסר תאבון. למעשה יש בעולם המקצועי אזורים מאוד ברורים שאפשר לבדוק אותם ואפשר לזהות אותם כדי לגלות מצבים כאלה והבעיה היא המודעות לנושא. ומשם גם נולדה ההצגה שלי".

ההצגה שיכולה להציל מקריסה

ההצגה עוסקת בדמות נשית שקוראים לה יעל. "קוראים לה יעל בגלל שיעל היתה מאוד גיבורה בתנ"ך וציפו ממנה להיות גיבורה ואני חושבת שגם היא ציפתה מעצמה להיות גיבורה" מספרת מלי על הבחירה בשם על אף שלא מדובר בהצגה תורנית. "ההצגה פונה לציבור הרחב, מכוון שהנושא הזה הוא מבחינתי דיני נפשות. אני רואה צורך מאוד גדול שכולם יצפו בהצגה הזו גם גברים נשואים, על מנת שידעו, יכירו ויקבלו פרספקטיבה על דברים שנמצאים להם מתחת לאף לפעמיים מבלי שהם יודעים".

בהצגת המונו-דרמה מציגה מלי את יעל אישה מאוד קונבנציונלית, שהיא חברה, אישה ואמא טובה. כזו ששמחה תמיד להתנדב ולעזור למען מטרות טובות והיא עושה אותם בשמחה ובאיזה שהוא שלב קשה לה. כי היא מאוד דואגת לילדים שלה, קשה לה כי היא לא מצליחה למצוא זמן לעצמה ולזוגיות שלה ולאט לאט כל הודעה או שיחה בטלפון היא הטרדה וכל מחשבה על הילדים שלה זה דאגות. עד שהיא מגיעה למצב שהיא מאבדת את עצמה לחלוטין, ומשם הדרך חזרה לשפיות לא פשוטה, אך מתגלה כאפשרית ברגע שמגיעים אל המקומות הנכונים.

ההצגה מסתיימת בשיח עם עובדת סוציאלית מקצועית, על מנת לאוורר ולסדר את הדברים בראש, כי בכל זאת ידוע לה שזו הצגה לא פשוטה לעיכול, ומה שבטוח לא נושא שרגילים לדבר עליו בקול רם. "המטרה שלי בהצגה זה לבוא ולגרום לנו כחברה לדעת להכיל את זה, גם כבני זוג גם כשכנים, כחברים לעבודה ולהבין את הדיכאון לא רק אחרי לידה, כי העולם מלא מורכבויות וקשיים אחרים".

מעבר לכל עניין המודעות חשוב למלי לתת לנשים את התחושה שהן לא לבד ושיש עוד נשים שקשה להן. "זה בסדר להודות שאת לא 'סופר-וומן' שיכולה לעשות הכול לבד, חשוב לדעת לקבל עזרה מקצועית ולאפשר לחברות ולמשפחה להיכנס פנימה ולא להסתתר מאחורי חזות שלא משרתת אף אחד, בעצם לצאת לחירות אישית".

לבקש עזרה לא הופך אף אחד לפחות טוב (צילום: מאור טל- סטודיו לצילום)

אם נסתכל למציאות, התקופה הזו שלפני פסח היא בדיוק התקופה העמוסה שיכולה לשבור את גב הגמל ולכן מעבר לכך שצריך לדעת לאפשר לעצמנו להגיד 'אני לא יכולה לנקות עכשיו את כל(!) הבית', או לאפשר לעצמנו לקחת עזרה חיצונית,

הטיפ של מלי כהנא לעבור את פסח ולהישאר בחיים:

"לקחת את הדברים בצעדים קטנים,בין אם זה בקניות לחג, לילדים או לעצמך ובין אם זה בניקיונות (ה' ישמור) באמת להסתכל על כל דבר  גדול ולחלק אותו לצעדים קטנים- לחשוב, לתכנן לראות על מה אפשר לוותר, מה אפשר לעשות גם אחר כך ולא צריך להיכנס לסטיגמות של אבק זה לא חמץ ועוד שלל הססמאות. אלא לחשוב מה לי כרגע דחוף לי ומה לא אוכל להכניס את החג בלעדיו.

לא להתבייש לקחת עזרה בין אם זה להזמין עוזרת או ביביסיטר שתעסיק את הילדים. נכון שכלכלית זה מורכב, אבל אנחנו מבזבזים כסף על המון דברים וקישקושים ודווקא שזה מגיע לדברים האלה אנחנו פתאום מתקמצנים?. ולסיכום הכי חשוב לא לשכוח למצוא בין כל העומס מה יעשה לך טוב, כי בתקופה הזו את עסוקה בכל דבר, חוץ מבעצמך".

===============

מופע טרום בכורה חגיגי להצגה 'ימים של שקט' יתקיים ב26.5 בתאטרון אספקלריא. יש לעקוב בעמוד הפייסבוק

ניתן לקבל טעימה מההצגה במסגרת פסטיבל שירת הים ה-10 בתאטרון גבעתיים, יחד עם נבחרת המגדלור של הגולה-

בתאריכים 12-13.4 בשעה 21:00 בתאטרון גבעתיים, הכניסה חופשית, בהזמנת כרטיסים מראש (בטלפון 03-7325340 או באתר התאטרון www.t-g.co.il)

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
תגובה אחת מיין לפי
1
Thanks, great article....
| 31-03-2017 7:07
Thanks, great article.