התמיכה הנלהבת של הרבנים החרדים במדינת ישראל

הדפסה
16.04.13 10:10  ו' באייר תשעג

מי יספר לכם שבשנים הראשונות להקמת המדינה הציבור החרדי היה תומך נלהב של המפעל הציוני? האדמו"ר ממודז'יץ כינה את המדינה "אתחלתא דגאולה" ועיתון המבשר של אגודת ישראל קרא לתושבי ירושלים לתלות דגל בחלון. רבני ירושלים דיברו על ראשית צמיחת הגאולה. למזלנו, יש מי שיכול להזכיר.

התמיכה הנלהבת של הרבנים החרדים במדינת ישראל
  חרדים מסתכלים על דגלי ישראל (פלאש90)

אם תשאלו אדם חרדי ממוצע, על היחס של גדולי הדור למדינת ישראל, תשובתו תהיה מן הסתם בין התעלמות מוחלטת במקרה הטוב, "אין לנו עם המדינה כלום", לבין שנאה ארסית "מעשה שטן וכפירה בקב"ה".

אם תציעו לו את האפשרות שייתכן וגדולי רבני היהדות החרדית, דווקא תמכו במדינה, הוא ישלול את האפשרות הזו על הסף ויאמר כי היא אינה מציאותית.

מסתבר, ששכתוב ההיסטוריה והעלמת התמיכה החרדית בהקמת המדינה, הצליחו. אבל יש מי שכן זוכר.

שאול שיף, הזכור ממדורו בעיתון "הצופה" בסוד שיח, ממשיך להוציא את המדור, אבל במהדורה אינטרנטית. לכבוד יום העצמאות הוא אסף מקבץ גדול מאוד התייחסויות של ראשי אגודת ישראל והציבור החרדי למדינת ישראל, בשנים הראשונות להקמתה.

לרבני ירושלים של אותם הימים, היה יחס שונה מהיחס של הרבנים היום למדינת ישראל. בישיבה שנערכה בביתו של רב העיר הרב צבי פסח פרנק זצ"ל, בהשתתפות חברי הרבנות הראשית לא"י, בית הדין הגדול, מורי ההוראה וראשי הישיבות החולט פה אחד:

"להביע ממעמקי הלב בשמנו ובשם רבני ותושבי ירושלים את ברכתנו החמה והנאמנה, ושמחתנו העמוקה לקראת היום שבו זכינו בעזר צור ישראל וגואלו, להנחת היסוד בראשית צמיחת הגאולה לכוננות ממשלת ישראל למקומה. ברוך שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. לאחר אלפי שנות גלות וחורבן."

עושים לייק לסרוגים ונשארים מעודכנים!

כך מילה במילה. וזה ממשיך: "יהי נועם ה' ומעשה ידיכם יכונן להקים את מדינת ישראל על תילה וכולנו נזכה לראות בהתגלות מלכות שמים, ועין בעין נראה בשוב ה' את שיבת ציון."

בהמשך דורשים רבני ירושלים, כי חוקי המדינה יהיו לפי התורה: "הכירו ודעו כי אין עם ישראל בלי תורת ישראל, אל תשכחו את צור ממנו חוצבתם ואת מקבת בור ממנו נוקבתם, אל תפנו אל אלילי תרבויות זרות אשר מפריים שבענו מרורות במשך שנות גלותנו המרה… אל תכניסו זמורות זרות בכם בית ישראל. דרישתנו היא שחוקת התורה תהא חוקת מדינת ישראל להלכה ולמעשה."

האדמו"ר ממודז'יץ התחפש לרב קוק?

בחסידות מודז'יץ המוכרת מניגוניה החסידיים (אשת חיל, מזמור לדוד ה' רועי לא אחסר ועוד רבים) עמדו אדמו"רים גדולי תורה. במכתב שכתב האדמו"ר ממודז'יץ ר' שמואל אליהו טאוב זצ"ל לאחד ממקורביו בשנת תש"ח, הוא כותב דברים שנשמעים לקוחים מבית מדרשו של הרב קוק במרכז הרב.

"מאת ה' היתה זאת היא נפלאת בעינינו!" הוא פותח את המכתב, "לפנינו מארעות כבירים, רבי ערך וכבדי משקל, שלא זכו אליהם הדורות שלפנינו, גדולי דעה, אנשי מעלה ומעשה, יראים ושלמים."

"ומי שמסתכל בעיניים בהירות, בעין חודר ובוחן אמונתית, לכל מה שהתרחש ומתקיים מסביבנו, ולפני עינינו היום, רואה בעליל, שכל היעודים של חכז"ל בנוגע לגאולתנו השלמה, הממשמשת ובאה, מתקיימים ב"ה באופן נפלא מאד ובדיקנות מקפידה ונמרצת."

"ראינו ורואים כאן, ממש, מעשי נסים גלויים, מאת ה'. לעיני הכל… ודווקא דורנו השפול הזה, זכה לימים גדולים כאלה לאתחלתא דגאולה ממשית…"

"היום, בזמנינו – בדורנו, הגם טרם הגיענו לגאולה שלמה, בביאת הגואל צדק, שאליו אנחנו מצפים ומקווים אי"ה ומחכים בכליון עינין בכל יום שיבוא, אבל אתחלתא דגאולה יש כאן, ועוד יותר מאתחלתא. סימני ונצני הגאולה שלמה נראו בארץ, ולכל בני ישראל היה אור במושבתם."

אגודת ישראל מבקשת לתלות דגלי ישראל בחלונות

עוד מביא שאול שיף עדויות מפי ילדים שהשתתפו במקהלה שליוותה את תפילת ההלל ביום העצמאות בבית הכנסת הגדול בבני ברק. "שם נכחו בין היתר רבה של בני ברק, הרה"ג יעקב לנדא זצ"ל, ולא מעט חובשי שטריימלים וספודיקים בלבוש חג מלא."

בטאון אגודת ישראל (המבשר) קרא בכ"ב בניסן תש"ט לתושבי ירושלים להכין דגל לפי הגודל והצורה שהחליטה הממשלה.  שבועיים לאחר מכן, בה' באייר – יום העצמאות הראשון – הוא פרסם כרוז בו נאמר: "יום העצמאות הוא יום זכרון לחסדי הבורא, יום הודיה על מתנת החינם, על הניסים והחסדים הגדולים שעשה הקב"ה ברוב אהבתו לעמו".

גם העיתון המתחרה, המודיע, פרסם כי  "חג זה של המדינה משותף הוא לכל אזרחי מדינת ישראל, והשמחה לא שלמה כי הלבבות לא הוכשרה לגאולה השלימה וביום זה נחוג קודם את האתחלתא דגאולה דקיבוץ גלויות אשר העצמאות אפשרה אותה… וביום העצמאות עלינו לזכור את הניסים הגלויים אשר בעיננו ראינו במלחמה הקשה נגד שבעה עממים פולשים".

בבני ברק נתלו מודעות בחוצות, שהודיעו על קיום מצעד בליל החג בהשתתפות חיילי צה"ל ובחסות נשיא המועצה המקומית ר' יצחק גרשטנקורן, בהן נכתב: מוטלת חובה על כל תושב להניף דגל לאומי על ביתו מיום שלישי בערב ובמשך יום רביעי, כל התושבים מוזמנים בזה להשתתף במצעד הנ"ל ולחוג את יום העצמאות ברוב פאר בהתאם להוראות".

במכתב שפרסם מזכירו של הרב קאליש, בו הואשם כי לא כיבדו מספיק את יום העצמאות, הוא מגיב: "אין כל שחר לידיעות בעתונות, נאמרו הלל והודיה בבית הכנסת הגדול בבני ברק, על ידי כ"ק שליט"א, ביחד עם קהל המתפללים שהיה בתפילת ערבית וגם בתפילת שחרית".

גם בחסידויות אלכסנדר, ויז'ניץ, רוזי'ן, סדיגורה, זלטופלה וצ'ורטקוב יצאו בריקודים אחרי תפילת החג של יום העצמאות. כמו כן התקיימה תהלוכת חסידים ברחובות עם ספרי תורה, שיצאה מבית מדרשו של האדמו"ר מפיאסצנא.

גם אצל הליטאים

בהמשך מביא שיף עדות מפי הרב אריה בינה ז"ל ראש ישיבת "נתיב מאיר" זצ"ל, שמעיד בשם הרב יוסף כהנמן, ראש ישיבת פוניבז' בבני ברק, "שלא פעם אמר בציבור, ברבים, שאנו חיים בזמן של אתחלתא דגאולה. "בישיבת פוניבז' ידוע שהייתה מחלוקת – הרב מפוניבז' היה תולה דגל ביום העצמאות, והיו כאלה שהורידו לו את הדגל."

"בהספד על ר' אהרון קוטלר הוא דיבר על אתחלתא דגאולה, ובציבור שהיה שם היו כאלה שנבהלו מזה. עבר לחש בתוך הציבור: מה הוא מדברר אומר דברי ציונות, ח"ו, דברי כפירה. עבר לחש – והוא הרגיש את זה. באותו רגע הוא הביא מהמשנה בסוף סוטה האומרת שאחד מן הסימנים של עקבתא דמשיחא זה ש'חוצפא יסגא'… הוא התכוון לחוצפה הזו שהם הולכים ללמד אותו איך לדבר ומה לדבר."

המנהג לתלות מעל ישיבת פוניבז' את דגל ישראל נמשך עד עצם היום הזה.

דגל ישראל מונף מעל בניין ישיבת פוניבז' בבני ברק (פלאש90)

אז מה קרה מאז? גם שאול שיף שאל את השאלה הזו, וקיבל את התשובה: "הפלגנות המפלגתית חיסלה הכל…"