בוריס גלפנד מאשים: איגוד השחמט מונע מאינטרסים אישיים והוריד את ישראל מהמפה העולמית

השחקן הבכיר בישראל בשחמט, וסגן אלוף העולם משנת 2012, בוריס גלפנד, מדבר בצער על הידרדרות השחמט בישראל. משרד הספורט לא עוזר בתקצוב ואיגוד השחמט מונע מתככים ואינטרסים אישיים: "חוסר מקצועיות, חוסר כבוד למקצוע וחוסר חזון אצל האנשים שמקבלים ההחלטות - לא מותירים תקווה להיוולדותו של כוכב שחמט חדש" | ראיון מיוחד

05.01.17 11:55  ז' בטבת תשעז
בוריס גלפנד מאשים: איגוד השחמט פוגע בשחמטאים
  השחקן הישראלי החזק בהיסטוריה. צילום: ויקיפדיה רשיון חופשי, שאטרסטוק

לפני ארבע שנים וחצי, השחמט בישראל תפס תאוצה לא רגילה כאשר לראשונה באליפות העולם התמודד על הכתר אחד משלנו, בוריס גלפנד. בחודש מאי, אי שם בשנת 2012, התקשורת שידרה ופירשנה, ובוריס התקבל כגיבור בארץ (למרות הפסדו לאלוף העולם דאז, וישוואנתן אנאנד ההודי).

והנה, אנחנו קופצים קדימה בזמן ואליפות העולם בשחמט שהתרחשה בנובמבר שנה שעברה, חלפה מתחת לרדאר התקשורת בארץ. בנוסף, אם היינו בטוחים שהמצב השחמט בארץ ירקיע, הרי שסיסמאות של הפוליטיקאים לחוד ומעשים לחוד.

באליפות העולם 2016, מול אלוף העולם המכהן, מגנוס קרלסן (שהדיח את אנאנד), התמודד הרוסי סרגיי קריאקין. שני הבחורים הצעירים, ילדי פלא שהתפתחו למימדי ענק, שיחקו בענף ספורט שבעבר היה חלק מהרפרטואר היהודי לכל אורך ההיסטוריה. דיי אם נשקיף על רשימת אלופי העולם לשעבר, ורבי האומנים החזקים בהיסטוריה, שהרבה מהם יהודים לכל דבר ועניין.

עם קצת חשש, אפשר להזכיר גם את בובי פישר, שנחשב לאחד השחקנים החזקים בהיסטוריה, אם לא החזק ביותר. דיברנו בעבר על התנערותו המוחלטת של פישר מיהדותו, והאנטישמיות שחילחלה בו. גם הרבי מלובביץ' ניסה "לגאול את נשמתו" ולא הצליח.

גלפנד מול אנאנד באליפות העולם 2012. צילום מסך יוטיוב

גלפנד מול אנאנד באליפות העולם 2012. צילום מסך יוטיוב

השחמט בישראל

בארצנו, השחמט בתחילתו היה המשך ישיר של יהודים שהיגרו והיו ידועים במשחק עוד בגלות. ממשה צ'רניאק ועד יוסף פורת. גם הממשל ראה בענף הספורט ערך לאחר התיקו הסנסציוני של הנבחרת הישראלית מול יריבתה בברית המועצות באולימפיאדת השחמט באמסטרדם ב1954.

בשני העשורים לאחר מכן התנהלו בישראל תחרויות בינלאומיות שזיכו את המשתתפים ברבי אומנים בינלאומיים ואלופי עולם שהגיעו כמו בוטביניק, סמיסלוב ואפילו פישר שחזר אחרי הפרישה דווקא בתחרות בנתניה בשנות ה60' (ומאז עד לכיבוש הכתר).

אף-על-פי-כן, למרות רשימת שחקנים חזקים ביותר ששיחקו בישראל, מעולם לא הגענו למעמד המרשים שהגיע אליו בוריס גלפנד – סגן אלוף העולם. רב האומן, שעלה לארץ ב1998, נמצא כבר שלושה עשורים בטופ העולמי, ושיחק ומכיר אישית דמויות אגדתיות בעולם השחמט, ואינו חושש להיות נאמן לארצו ולייצג את ישראל בכל תחרות ובכל טורניר.

בכל אולימפיאדה אנו גאים בזוכי מדליות הזהב, גם אם הם לא"צברים", גם בענפי ספורט שהם לא הפופולריים ביותר בעולם, כמו שיט וג'ודו. אבל בשחמט, זה נראה לפעמים שהתחרות היא מאתנו והלאה. הרי גם בשחמט ישנן תחרויות מסביב לעולם שעולות כספי טיסה ושהות, גם בשחמט ישנו צורך באימון יומי ומאסיבי כדי להישאר בכושר משחק גבוה.

כיצד "הספורט היהודי" שהיה כה חביב על עמנו נזנח? והאם השחמט בישראל בעלייה או בירידה ומה היחס הראוי לכך? בראיון מיוחד לסרוגים, עונה רב האומן בוריס גלפנד על השחמט בישראל, על איך מתפרנסים בכלל משחמט, ועל אליפות העולם שנערכה אך זה מכבר.

ראש הממשלה מברך את גלפנד לאחר חזרתו. צילום: Moshe Milner/GPO/FLASH90

ראש הממשלה מברך את גלפנד צילום: Moshe Milner/GPO/FLASH90

תככים באיגוד השחמט: מאחורי הקלעים

"אנשי האיגוד מעוניינים אך ורק בתככים ואינטרסים אישיים. המוניטין של מדינת ישראל על הזירה העולמית ובקיאות מקצועית – נמצאים במקום האחרון בסדר העדיפויות"

לאחר אליפות העולם, גלפנד חוזר לארץ לקהל שמריע ומחבק את הפטריוט הישראלי שייצג אותנו שבאליפות העולם. כל הצמרת הפוליטיקאית עסקה בשחמט, מראש הממשלה נתניהו, שרת הספורט לימור לבנת. נערכו משחקים פומביים עם נתן שרנסקי ופתאום כולם עסוקים במשחק המלכים. התקשורת כולה הייתה כמרקחה, והבטחות נזרקו לאוויר לעידוד השחמט.

אבל מצב השחמט בישראל עלה מאז? דאגו לתקציב לפיתוח הילדים והנוער, ומאידך משכורות ראויות לנציגים?

גלפנד, דווקא מעודד מהחוויה הישראלית שהתרחשה עקב מועמדותו לאליפות העולם:

"הייתה התעניינות רבה בשחמט, ולדעתי הצלחנו לנצל את ההזדמנות ולכבוש את הגל כדי לגייס ילדים ללמוד שחמט. למשל, בעיר שלנו, ראשון לציון, מספר הילדים שלומדים שחמט עלה משמעותית וכעת השחמט נמצא בתכנית לימודים בעשרות בתי ספר וגני ילדים. לצערי, במדינה בכלל השחמט נמצא בירידה".

נורה אדומה: אינטרסים אישיים באיגוד דרדרו את השחמט בישראל

אולם הוא מאוכזב ויש לו המון על הלב בכל הנוגע לאחראיים על השחמט. במיוחד איגוד השחמט בארץ בשנים האחרונות:

"בסוף שנת 2014 הגיע לשלטון דני פורת, יו"ר איגוד השחמט החדש, ומנכ"ל גיל בורוחובסקי (אביו של שחקן סגל בנבחרת). יחדם הגיעו לאיגוד השחמט הורים של של שחמטאים צעירים, שמטרתם אך ורק לקבל תמיכה לילדיהם. תחת שלטונם – השחמט הישראלי ירד מהבמה הבין לאומית"

רב אומן גלפנד מזכיר לדוגמא את המקרה הידוע בשנת 2015 כאשר נבחרת ישראל לא ייצגה את מדינת ישראל בתחרות אירופה לקבוצות, ובשנת 2016 כאשר פורת ובורחובסקי "באופן מודע הרסו את הנבחרת החזקה, ובפעם הראשונה מאז 1935 שלחו את ההרכב הלא חזק לאולימפיאדה לאומית".

לדברי גלפנד, נבחרת ישראל בהובלתו הייתה "הקבוצה החזקה ביותר בתולדות ארץ ישראל". הנבחרת זכרתה בשתי מדליות אולימפיות (כסף וארד), שתי מדליות אירופיות וכמעט אף פעם לא ירדה מתחת למקום ה10 בעולם. אולם, כיום "הנבחרת הזאת הושמדה".

איגוד השחמט, בראשות פורת ובורוחובסקי, החליטו לשלוח לאולימפיאדה נבחרת ברמה ב', פחותה יותר, שתפסה מקום 27 אחרי פרגוואי, פרו, איראן ותורכיה. למרות ההישגים המרשימים של נבחרת א'. לדברי גלפנד, גם הנוער נפגע מההתנהלות: "השחקנים הצעירים שלנו לא משתתפים בתחרויות על לנוער עד גיל 20, למרות שהם מקבלים מלגות (לעומת שחקנים בוגרים) הם לא מוצאים לנכון לייצג את מדינת ישראל על הזירה העולמית".

לפי רב האומן, המניעים של אנשי האיגוד הובילו להידרדרות השחמט הישראלי בעולם: "אנשי האיגוד מעוניינים אך ורק בתככים, אינטרסים אישיים או של ילדיהם, ובמקרה הטוב גם במועדונים שאותם הם מייצגים. המוניטין של מדינת ישראל על הזירה העולמית, ובקיאות מקצועית – נמצאים במקום האחרון בסדר העדיפויות".

צילום מסך מיוטיוב

מגנוס קרלסן, שמר על כתרו גם הפעם. צילום מסך מיוטיוב

אליפות העולם: קרלסן מוביל לרמה חדשה

"ההתעקשות של קרלסן להיאבק עד הסוף הובילה את השחמט העולמי לרמה חדשה ופתחה אופקים חדשים למשחק"

כמו כל עולם השחמט, גם רב אומן גלפנד עקב אחר אליפות העולם, שרק לפני 4 שנים הוא היה במעמד. קרלסן, האלוף המכהן, "רגיל" כבר למעמד, אם אפשר להיות רגיל במאבק על הכתר, וגלפנד הכיר היטב מה עובר על קריאקין שפתאום אור הזרקורים מופנה אליך. בסוף קרב צמוד, ניצח קרלסן במשחקי הטיי-ברייק לאחר תיקו 1:1 במשחקים בקצב רגיל.

האמת? למי שעקב, קריאקין הפגין יכולת יוצאת דופן לאורך התחרות, והיה נראה שיכול להתרחש מהפך בצמרת העולמית. גלפנד מסכם בסיפוק את הקרב ההירואי: "הדו-קרב היה דרמטי ומותח, כך בעצם צריך להיות הדו-קרב על תואר אלוף העולם. גם קרלסן וגם קריאקין מצטיינים במשחקי הגנה. הם הצליחו להציל מצבים הכי קשים".

אופקים חדשים למשחק

גם השחקנים, אותם הוא מכיר מקרוב, מקבלים ממנו ציונים טובים: "לדעתי, במידה וקרלסן היה מצליח לנצח במשחקים 3 או 4 שבהם קיבל סיכויים טובים להצלחה, הדו-קרב היה נערך אחרת ויכול היה להיגמר בתוצאה אחרת. אני חייב לציין שקריאקין שיחק ברמה מאוד גבוהה והצליח לעמוד במבחן של קרלסן ואף להציג לפניו בעיות קשות".

אבל, כאמור, היה זה קרלסן שהתעלה ברגע האחרון וניצח במשחקים בקצב מהיר: "קרלסן לעומת זאת, שיחק באופן מבריק במהלך הטיי-ברייק והוכיח שוב את התואר הגבוה ביותר שלו. הוא בעל כישרון ענק ואמביציות גדולות. ההתעקשות שלו להיאבק עד הסוף הובילה את השחמט העולמי לרמה חדשה ופתחה אופקים חדשים למשחק".

גלפנד מול אלוף העולם קרלסן. רמה חדשה. צילום מסך

גלפנד מול אלוף העולם קרלסן. רמה חדשה. צילום מסך

Dynamic Decision Making in Chess

רק לאחרונה יצא ספרו של גלפנד בניתוח החלטות במשחק, אולם למרות שספריו תורגמו לרוסית, צרפתית ואיטלקית – עוד לא ראינו אותם בעברית: "לדעתי, יש לא מעט שחקנים שהספרים שלי יועילו להתקדמותם המקצועית ואני מקווה שגם בארץ יתעניינו גם בתרגום ספריי לעברית".

גלפנד הוא לא עוד סתם סופר בשחמט, מעבר לרמתו העולמית, הוא למד וממשיך ללמוד אצל מיטב השחמטים בהיסטוריה: עקיבא רובינשטיין, טיגראן פטרוסיאן, יפים גלר וויקטור קורצ'נוי: "על תהליך הלמידה הזה אני מספר בספרים שלי, ואת רובם זכיתי להכיר אישית".

לא רק היכרות עם דמויות אגדתיות, גם ספרו שומש לאליפות העולם. במשחק השני של הטיי ברייק, השחקנים הגיעו לעמדה שנדונה בספר שלו: שני רצים מול צריח: "זאת העמדה שדיסקסנו עליה עם השותף שלי, יעקב אוגרד, והייתי מופתע ושמח לראות אותה במהלך הדו-קרב על תואר אלוף העולם".

כמובן שמי שקרא את הספר בעיון יכול היה לקבל יתרון עמדתי חשוב, לדברי גלפנד: "ידוע לי שקרלסן קרא את הספר בעיון".

להתפרנס בארץ משחמט? מאוד קשה

"חוסר תמיכה גם ממשרד הספורט וגם מאיגוד השחמט. הרבה תחרויות נערכות במדינות ערב שאיתן אין לישראל יחסים דיפלומטיים".

האם השחמט הוא ענף ספורט שניתן להרוויח ממנו? במידה מסויימת הוא מזכיר לכותב את ענף הטניס. התמודדות אישית, כאשר רק הצמרת הבאמת בכירה מרוויחה כספים רבים מההצלחה, בעוד שאר השחקנים מנסים ומנסים.

בשחמט אפשר להיות בלעדי למשחק ולהרוויח?

"להתפרנס משחמט לא קל, ובארץ זה בכלל מאוד קשה. מיטב השחקנים משתתפים בתחרויות-על ומתפרנסים מפרסים. ניתן לומר שישנם מאות אנשים בעולם שמתפרנסים משחמט בלבד".

ובארץ זה אפשרי?

"בארץ זה עוד יותר קשה כי יש סיבות אובייקטיביות: חוסר תמיכה גם ממשרד הספורט וגם מאיגוד השחמט. ריחוק ממרכזי השחמט העולמיים שנמצאים בעיקר באירופה. הרבה תחרויות נערכות במדינות ערב שאיתן אין למדינת ישראל יחסים דיפלומטיים. למשל, בימים אלה נערכת אליפות עולם לשחמט מהיר בקטאר ושחקנים ישראלים כפי שזה מובן, לא משתתפים בה. אלה הסיבות העיקריות שמקשות על ניהול של חיי שחמט מקצועיים בארץ".

לאחרונה פורסם על סכסוך בינך לבין איגוד השחמט לגבי שכרך?

הסכסוך לא היה בקשר לשכר שלי, אלא עקרוני. יו"ר האיגוד והמנכ"ל היו מוכנים לשלם את השכר הקבוע שלי בתנאי שאסכים לשחק בהרכב מוחלש, בלי קפטן הנבחרת ובלי שחקנים מובילים.

אז מה השלב הבא שלך כשחקן? נראה אותך שוב באליפות העולם?

"התחרות הקרובה שבה אני משתתף היא תחרות פתוחה בגיברלטר, החזקה בעולם במינה ותחרות על לזכר ויקטור קורצ'נוי בציריך. לגבי אליפות העולם עוד לא ברור. אני מקווה להתקבל לסדרת תחרויות גרן-פרי כדי לנסות להילחם על המקום בתחרות המועמדים".

להצמיח בובי פישר משלנו? אילוסטרציה. צילום מסך

להצמיח בובי פישר משלנו? אילוסטרציה. צילום מסך

יהודים ושחמט – הסוף?

"לצערי, בארץ אנחנו מאבדים את הכבוד ללמידה ועבודה. אני חושב שעלינו להחזיר את הכבוד לשכל ולאינטלקטואליות"

האם אפשרי בישראל, 2017, לגדל רב אומן שיגיע למעמדים הגבוהים ביותר? אז תלוי באיזה אספקט. לפי גלפנד אפשר לגדל באופן תיאורטי רב אומן "כי יש הרבה פונטנציאל", אולם ישנם גורמים שמונעים מכך להתרחש: "חוסר מקצועיות, חוסר כבוד למקצוע וחוסר חזון אצל האנשים שמקבלים ההחלטות – לא מותירים תקווה להיוולדותו של כוכב שחמט חדש".

פועלם של השחקנים החזקים בישראל, לא זכה להכרה. גם כאשר הוא נעשה באופן התנדבותי: "גם אני וגם שחקני נבחרת מובילים היו מוכנים להעביר את הידע המקצועי שלנו בלי תמורה ותשלום לשחקנים צעירים. זה מה שעשינו במהלך השנים עד הגעתם של פורת ובורחובסקי. אבל ההתנדבות שלו לא זכתה למענה מאנשי האיגוד".

אז, העם היהודי בעצם התרחק מהשחמט?

"בהחלט ישנו קשר היסטורי בין יהדות למשחק שחמט. כי יהודים תמיד היו מצטיינים בלימוד ועבודה קשה, אבל זה היה בגלות. כיום המדינות הבולטות על הזירה הבינלאומית בשחמט הן סין, הודו ואיראן ורוסיה. השחקנים הצעירים שלהם מנצחים באופן דומיננטי על השחקנים מארצות אחרות. במודעות של העמים האלה, למידה עמוקה ועבודה קשה מהוות ערך והוקרה.

לצערי, בארץ אנחנו מאבדים את הכבוד ללמידה ועבודה. אני חושב שעלינו להחזיר את הכבוד לשכל ולאינטלקטואליות, בין היתר דרך המשחק היהודי".

==========

*עד כה לא נתקבלה תגובה מאיגוד השחמט בישראל על הדברים

כתיבת תגובה

הוספת תגובה - סרוגים
הדפסה

שם

נושא

תוכן

2 תגובות
הצג את כל התגובות