הרב מלמד ומלחמתו בבתי המשפט: 'קיומם - עלבון לתורה' - סרוגים

הרב מלמד ומלחמתו בבתי המשפט: 'קיומם – עלבון לתורה'

"המערכת המשפטית היא כיום הממסד שהכי פוגע בערכי היהדות והציונות בישראל". הרב אליעזר מלמד במאמר חריף ובוטה נגד בתי המשפט. "עצם קיומם של בתי המשפט הוא עלבון נורא לתורה". לדעת הרב, בתי המשפט פוגעים בזהות היהודית של המדינה, בבטחון, בב"ד הרבניים ובמפעל ההתיישבות.

author-image
הרב מלמד ומלחמתו בבתי המשפט: 'קיומם - עלבון לתורה'
  פלאש 90

"לדאבון לבנו, בתי המשפט שבמדינת ישראל נחשבים כ"ערכאות של גויים", הואיל ושיטת המשפט שלהם אינה יונקת את סמכותה מתורת ישראל", כך פותח הרב אליעזר מלמד ראש ישיבת הר ברכה את מאמרו השבועי בעיתון 'בשבע'. מאמר שכולו מחאה חריפה נגד מדיניות בתי המשפט בישראל.

"אמנם 'דינא דמלכותא דינא'", מסייג הרב מלמד "כלומר מותר לשלטון המקובל לחוקק חוקים ולתקן תקנות. אולם כל זה בתנאי שהמחויבות הבסיסית לעקרונות התורניים נותרת על כנה. אבל כאשר שיטת המשפט יונקת את תפישותיה וערכיה ממקורות נוכריים, הרי שבתי המשפט נחשבים כ'ערכאות של גויים'".

הרב מלמד כותב כי עצם קיומם של בתי המשפט הוא "עלבון נורא לתורה":
"אמנם היו רבנים ושופטים שסברו שהכול תלוי בהסכמת הציבור, וכמו ששני אנשים שנמצאים בסכסוך רשאים להחליט שההכרעה ביניהם תיפול על פי הטלת מטבע, כך הם רשאים להחליט שפסק הדין יהיה על פי עקרונות משפט נוכריים. אולם לדעת רוב ככל פוסקי ההלכה, מעמדם של בתי המשפט החילוניים בישראל כדין "ערכאות של גויים", שאסור לדון לפניהם ללא היתר מיוחד, ועצם קיומם הוא עלבון נורא לתורה. "אוי להם לבריות מעלבונה של תורה"!".

בהמשך המאמר מתאר הרב מלמד כיצד בית המשפט פוגע "בזהות היהודית של מדינת ישראל", כלשונו.

"מתחילה היו בתי הדין הרבניים מוסמכים לקבוע את הזהות היהודית. בתהליך זוחל, בית המשפט החילוני השתלט על תחום זה, ובשורה של החלטות פגע בזהותה היהודית של המדינה: א) בית המשפט הולך ומפשיט את מדינת ישראל מערכי השבת, תוך שהוא מתיר יותר ויותר חילולי שבת ציבוריים (בתי קולנוע, מרכזי קניות מחוץ לערים וכו'). ב) הכנסת חוקקה את "חוק יסודות המשפט", לפיו בכל שאלה משפטית שהחוק הישראלי לא הכריע – בית המשפט יפסוק על פי המשפט העברי. אולם בפועל בית המשפט העליון רוקן חוק זה מכל תוכן. ג) פגע בערכי המשפחה היהודית בכך שהכיר בתנאים מסוימים ב'נישואים' חד-מיניים, ובאימוץ ילדים בידי זוגות חד מיניים. ד) בניגוד לתורה, קבע שהזהות היהודית תיקבע גם לפי האב. ה) הכיר בגיורים רפורמיים שנערכים בחוץ לארץ. ו) הכיר בפועל (דה פקטו) בנישואים אזרחיים שנערכו בחוץ לארץ. ז) פגע במעמדה של השפה העברית כשפת המדינה, תוך שהוא כמעט משווה את השפה הערבית לשפה העברית. ח) מנע פסילת מפלגת בל"ד, וזאת בניגוד לעמדת ועדת הבחירות שפסלה אותה פעמיים, על פי חוק יסוד הכנסת האוסר התמודדות של מפלגה ששוללת את זהותה היהודית של המדינה."

הרב מלמד טוען שבתי המשפט פוגעים בבתי הדין הרבניים. "בשורה של החלטות בג"ץ התערב בשיקול דעתם של רבני ערים ביחס למתן כשרות – עובדה שהחלישה את מעמד הרבנות הממלכתית וחיזקה את הבד"צים הפרטיים. ב) חייב את בתי הדין לפסוק על פי החוק החילוני בענייני ממונות. ג) אסר על בתי הדין הממלכתיים לשמש כבוררים לפי חוק הבוררות.

עוד סבור ראש ישיבת הר ברכה כי בתי המשפט מזיקים למפעל ההתיישבות ולמאבק הלאומי. "כבר מאה וחמישים שנה מתרחש מאבק לאומי בין היהודים והערבים על ארץ ישראל. כדי לגאול את הארץ וליישבה הוקמה הקרן הקיימת לישראל ואח"כ מדינת ישראל. אולם בית המשפט העליון, בתהליך הדרגתי, פוגע ביכולתה של מדינת ישראל להגשים את ייעודה. א) בית המשפט העליון אסר על הממשלה להקצות קרקעות מדינה להתיישבות המיועדת ליהודים בלבד. ב) אסר לתת תמריצים ליישובים יהודיים בגליל ובנגב ("ייהוד הגליל והנגב"), ובכך ביטל את האידיאל שליווה את התנועה הציונית מראשיתה. ג) אפילו ביחס לייעודן של קרקעות הקרן הקיימת לישראל, שנקנו בכספי יהודים, בעקבות דיוני בית המשפט העליון, הורה היועץ המשפטי מר מזוז שלא להעדיף יותר התיישבות יהודית. ד) בעקבות עתירת 'שלום עכשיו' בית המשפט הזדרז להתערב ולדרוש פינוי שכונות ומאחזים של יהודים ביהודה ושומרון, תוך שבירת כללי הדיונים המחייבים הליכים משפטיים בין הטוענים לבעלות על הקרקע בפני בתי משפט שלום ומחוזי. ה) בית המשפט אסר על המדינה לרסס מן האוויר בקוטלי זרעים חלקות שנזרעו שלא כחוק ע"י בדואים בנגב, למרות שהוכח שזו שיטה יעילה לבלימת השתלטותם על אדמות המדינה. ו) בית המשפט חייב את המדינה להטות את אפיק נחל חברון בצפון הנגב בעלות של 30 מיליון ₪, בטענה שהביוב שהרשות הפלשתינית מזרימה בו מפריע לבדואים במאחז הלא חוקי 'אום-ביתין' הסמוך לתוואי הנחל. ז) אסר על ראש הממשלה נתניהו בשלהי כהונתו הראשונה לסגור את ה'אוריינטהאוס' בטענה שממשלתו היא 'ממשלת מעבר'. לעומת זאת הוא דחה עתירה זהה נגד קיום שיחות טאבה בשלהי כהונתו של ברק.

הרב מלמד לא שכח גם את "בטחון ישראל". "גם בתחום זה נזכיר רק חלק מהחלטות בג"ץ: א) איסור טלטול נחקרי שב"כ גם במצבים של "פצצה מתקתקת". ב) ביטול "נוהל שכן" – שיטה שהצילה חיי חיילים רבים. ג) בפסק הדין שבו בג"ץ אישר באופן עקרוני סיקול ממוקד (של מחבל או מפקד שעומד לבצע פיגוע), הציב שורת מגבלות חמורות שקושרות את ידי צה"ל. ד) פסל חוק של הכנסת(!) שהתיר לעצור מחבלים "קשים" במשך שבועיים בלי לראות שופט, למרות שהדבר נועד לשפר את היכולת להוציא מהם מידע. ה) בניגוד לעמדת מערכת הביטחון, במקומות רבים הורה על פירוק והזזת קטעים בגדר ההפרדה או בגדרות הישובים, תוך ידיעה ברורה שהדבר עלול לגרום לסיכון בטחוני. ה) פתיחת כביש 443, כמו גם כבישים ומחסומים אחרים ביהודה ושומרון לתנועת כלי רכב ערביים.

"יש לציין, כי לעיתים עצם העובדה שבג"ץ מתחיל לדון בעתירות מסוימות, כבר גורם למערכת השלטונית לסגת מתוכניתה. לדוגמא: בג"ץ קיים דיונים בעתירות השמאל נגד צמצום אספקת דלק, חשמל ומצרכים שונים לעזה, ובעקבות זאת הורה היועץ המשפטי, מר מזוז, לממשלה להתקפל מתוכניתה."

הרב מלמד כותב כי הוא לא הביא את כל הדוגמאות ל"נזקי" בתי המשפט אך "די במה שהובא כדי לקבוע, כי המערכת המשפטית היא כיום הממסד שהכי פוגע בערכי היהדות והציונות בישראל", קובע הרב מלמד.

הרב מלמד לא פוסח גם על אנשי התורה שלא מציבים חלופה אלטרנטיבית לבתי המשפט. "לא רק על תומכי המשפט החילוני מוטלת האחריות, אלא גם על לומדי התורה, שאינם מזדרזים להציב אלטרנטיבה משפטית לחיי החברה והמסחר המודרניים. על כל לומדי סדרי נשים ונזיקין בישיבות להתעורר בתשובה, ללמוד ברצינות את משפטי התורה, לא כדי לפלפל בלבד, אלא כדי להסיק הלכה למעשה. לבחון לאור הסוגיות את פסקי בתי המשפט החילוניים בארץ ובעולם, לא לקבוע מראש שכל משפטיהם פסולים, וגם לא לנסות לדחוק את הסוגיות ההלכתיות כדי שיתאימו למשפט החילוני. אלא בהגינות וישרות לבקר את הנצרך ולקבל את הראוי, ולהעמיד חזון משפטי לתיקון עולם."

מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו
תגובה חדשה * אין לשלוח תגובות הכוללות מידע אסור, לרבות דברי הסתה, דיבה ולשון הרע. נפגעת מתגובה? דווח לנו
4 תגובות - 4 דיונים מיין לפי
1
עד מתי? עד מתי יניחו בסירה אחת דבר והיפוכו?
חנה | 27-01-2011 10:21
מה הם "ערכי הציונות"? מה הקשר שלהם ליהדות? לדבר אל ה"ציונות הדתית", זה לדבר אל הקירות!!! למה קמה ה"ציונות"? וכי מורשת ישראל אינה מלאה בציון, באהבת ציון, במצוות ישוב ציון? למה קמה ה"ציונות", ודווקא על ידי מי שהלכו לרעות בשדות זרים, שדות ה"סוציאליזם", הנמצא בשיא טהרתו והגיונו בתורה? למה מסרבים היהודים לפקוח את עיניהם ולהכיר בשונאיהם? אחד מערכיה העיקריים של ה"ציונות" היה הכסף! אבל, הערך הנעלה מזה, היה - הוצאת עם ישראל לשמד. הם לא הצליחו בהתבוללות בתוך הגויים, גם לא עד דור עשירי, אז החליטו להכניס את מעט היהודים שייוותרו לאחר "חיסול הגולה", לכור היתוך, בו הם ישלטו, דיקטטורית, ויעבירו אותו על דתו ועל דעתו. זו היתה תכלית ה"ציונות". גדולים וטובים כבר הבהירו שה"ציונים" השתמשו במונחים והגדרות ממורשת ישראל, כדי להטעות את ההמונים, והם הצליחו! ה"ציונות" מחריבה היום את ארץ ישראל!,ה"ציונות", זו מערכת המשפט ב"ישראל". ה"ציונות" הן דורית בייניש, טליה ששון ודומותיהן, הרודפות את היהודים בשם "מדינה ציונית ודמוקרטית". די לעצום עינים! למה נטפל הרב למערכת המשפט, דווקא, אך ממשיך לקדש את צה"ל, שהוא אף גרוע יותר? למה הוא ממשיך לשלוח את תלמידיו למות למען ה"ציונים" הנ"ל? גם אם כך זה נראה, אין זו מערכת עצמאית, זו מערכת הפועלת במסגרת המדינה ה"ציונית". המדינה אחראית עליה, כפי שהיא אחראית על הכנסת, בה יושב האויב שחובה על עם ישראל להשמידו. יש לזכור, מי שנותן את הכח למערכת המשפט זו המדינה, הרשות המחוקקת, שאינה אמורה להיות כפופה למערכת המשפט, בהיותה אמורה להיות "שלטון העם". מי שנותן כח למערכת המשפח אלו הם הפונים לבג"צ, במקום לממש את זכויותיהם, מבלי לשים לב לשמאל ולערבים, וגם אם בכח!
2
אין כאן סכסוך קרקעות עם הערבים! בדיוק כפי שלא היה כזה
חנה | 27-01-2011 10:42
עם הנאצים בגרמניה. לג'יהאד יש ענין להשמיד את היהודים במזרח התיכון, ולהשלים את עשירית האחוז החסרה לדאר-אל-איסלאם כאן. הם רוצים את המזרח התיכון הישן של ארץ תלאובות, שבטי שודדים נעים ממקום למקום, ודם הכופרים, הפקר. המלחמה שהיתה צריכה להתקיים ואיננה, זו מלחמתנו בערב רב המביא עלינו כלייה!!! אילולא ה"ציונים" שלקחו בעלות על ענייני עם ישראל, לא היה היום בידי הערבים, ולו סנטימטר אחד מארץ ישראל, וכל יהודי העולם היו יושבים בה, איש תחת גפנו ואיש תחת תאנתו. אבל: "לאחר שקמה מדינת ישראל התפתחה כעין תחרות מי מהשנים ראה ראשון בפתרון החלוקה פתח-הצלה לציונות המדינית וכביש מהיר למדינה, וייצמן או בן גוריון.... עמל חייו של ויצמן עד כה לא היה כלל מוקדש לפתרון ממין החלוקה. לוּ יוחסו הדברים האלה לבן גוריון היה להם בסיס איתן יותר. שכן, רעיון החלוקה היה גלום בתפיסתו הציונית מראשיתה וחזר והופיע בכל אחד ואחד מגלגוליה...." (שבתי טבת, הדרך לאייר). וזה: ''.. מה השנאה הבוערת בעצמותיכם נגד המתנחלים - שהיא חזקה אצלכם הרבה יותר מאשר כלפי המחבלים - מעבירה אתכם על דעתכם, עד כדי כך - שאתם יוצאים להילחם נגדם בחזית אחת עם אלה שגם אתם מכנים אותם 'אויב' ('רק עם אויב עושים שלום', אתם נוהגים לומר). ''.. ומה אצה לכם הדרך כל כך לדרוש את פינויים, את עקירתם ממקומם, עוד לפני שעולה בדעתו של ערפאת לדרוש זאת? מה היצר הזה, מה הלהיטות הזאת, מה השמחה-לאיד הזאת, שקשה לכם להסתיר אותה - לראות מיד, עכשו, בנחמה הזאת? ''כששומעים באיזה שצף-קצף, באיזה ריר על שפתיים, מדברים עליהם כמה מכם - הרי אין זה פחות מדמוניזציה! מציגים הם לעיניך מין סטריאוטיפ של מתנחל - כזה ראה ובזה! כזה ראה ושנא! זוועה! תאב-דם! רצח בעינים! שונא אדם! האם יש דמיון כלשהו בין הדמות המפלצתית שמציירים למתנחלים ובין האנשים בשר ודם שאתה פוגש באפרתה, בעפרה, בקדומים, בשקד, בתקוע?...''. (אהרון מגד)
3
צודק מאוד הרב מלמד
יהושע | 27-01-2011 11:17
4
השתכנעתי
יגאל עמיר | 27-01-2011 12:20
מעכשיו אני הולך להשפט רק אצל הרב מלמד.