מאסר לאביו של סרבן הגט, איך זה בכלל חוקי?
במבט ראשון אכן נראית דרישה זאת כלא צודקת וכלא הוגנת, אולם במבט בוחן ומעמיק יותר, ניתן להיווכח כי דווקא זוהי דרך הישר וזו התוצאה המוסרית והצודקת. עו"ד מוריה דיין המייצגת את העגונה מסבירה
פסק דין תקדימי פורסם השבוע בפרשת עיגון חמורה, אשר בה יוצגה האישה על ידי ארגון "יד לאישה", לפיו אבי הבעל ייעצר בגין סרבנותו של בנו לתת גט. נשאלת השאלה – האם יש בכך צדק? הלא אנו אמונים על העיקרון לפיו "לא יומתו אבות על בנים ובנים לא יומתו על אבות, איש בחטאו יומת" (דברים כ"ג ט"ז). כיצד, אם כך, מצאנו לנכון לבקש מבית הדין להעניש אב על חטאי בנו?
במבט ראשון אכן נראית דרישה זאת כלא צודקת וכלא הוגנת, אולם במבט בוחן ומעמיק יותר, ניתן להיווכח כי דווקא זוהי דרך הישר וזו התוצאה המוסרית והצודקת.
כאמור, פרשה עגומה זו החלה לפני למעלה מעשור ובמרכזה ניצבת אישה אומללה אשר במהלך ביקור משפחתי בישראל עברה אירוע מוחי חמור אשר עקבותיו נותרו בה עד היום. אישה זו, אשר נותרה נכה במחצית גופה לצמיתות, ננטשה ע"י בעלה שחזר לארה"ב מיד לאחר שהאירוע התרחש וזאת בעצת אביו, לאחר שהובהרה לו חומרת מצבה של האישה. מאז ועד היום מעגן הבעל את האישה, בחסות אביו ובאופן אכזרי, וזאת ללא כל סיבה נראית לעין.
במהלך העדויות שהושמעו בבית הדין עלה כי לא רק שהאב הוא בגדר "מסייע" בעיגון האישה, אלא אט אט התברר כי הוא הוא בעל הדבר עצמו. אבי הבעל הוא המושך בחוטים, הוא המתנה את התנאים, הוא הקובע את הכללים, והוא אשר ברצותו תעוגן האישה וברצותו תשוחרר.
בית הדין עשה שימוש בסמכויות המוקנות לו בחוק, שעניינן אכיפה וציות לפסקי דין שניתנו כדין ע"י ערכאות שיפוטיות במדינת ישראל. מאחר וכנגד הבעל ניתן פסק דין המחייב אותו לתת גט והתברר כי אביו הוא הגורם המכריע באי קיומו של פסק הדין, לפיכך ניתן להטיל עליו סנקציות מכוח פקודת ביזיון בית משפט.
אולם, מהי המסגרת ההלכתית והמוסרית אשר בתוכה פעלנו אנו כמייצגי האישה ובגדרה ניתן פסק הדין? הנה מצינו בפירוש הרמב"ם על המשנה (תרומות ו, ג) לגבי המסייע לדבר עבירה כי הוא בכלל "לפני עיוור לא תיתן מכשול", וז"ל שם: "והמתעהו והמביא אותו לידי מכשול, או שציווהו על העבירה, או שסייעו עליה באיזה סיוע שהוא.. עובר הוא על מה שאמר ה' 'ולפני עור לא תתן מכשול' אם גרם לעבירה, או שעובר על דבר ה' 'אל תשת ידך עם רשע' אם סייע לחוטא". במקרה זה אבי הבעל, הגורם לעיגון האישה, הוא בבחינת "לפני עיור לא תיתן מכשול" ועובר על איסור חמור.
אמנם נחלקו הפוסקים האם חל האיסור גם כאשר העבירה תבוצע בכל מקרה, אף ללא עזרת הגורם המסייע (ראו רמ"א יו"ד קנ"א א והש"ך שם ס"ק ו), אך בענייננו אין למחלוקת זאת משמעות מעשית מאחר וכאמור הוכח לבית הדין בהוכחות ברורות כי העבירה (= העיגון) לא הייתה מתבצעת ללא אבי הבעל (= המסייע).
עוד מצינו לגבי סביבתו הקרובה של מבצע עבירות, כי חלה על הסביבה אחריות ישירה לתוצאות מעשיו של הפושע הנמצא בקרבתם. וכך מובא בגמ' במסכת שבת (נד, א): "כל מי שאפשר לו למחות באנשי ביתו, ולא מיחה – נתפס על אנשי ביתו". משמע – עצם העובדה שהיה בין אנשי ביתך אדם חוטא אשר היה בידך למחות בעדו ולא מחית הרי שאתה "נתפס בעדו" ונושא באחריות ישירה למעשיו.
גישה זו מופיעה גם במסכת סנהדרין (כ"ז ע"ב). הגמרא שם מפרשת את הפסוק (ויקרא כו, ל"ז): "וכשלו איש באחיו" – איש בעוון אחיו, מלמד שכולן ערבים זה בזה. ומקשה שם והלא ידוע כי "איש בחטאו יומת"? אלא שכאשר היה בידם למחות ולא מיחו הרי שהערבות ההדדית מולידה אחריות וענישה גם כלפי הסביבה.
עקרון זה עולה גם ממדרש הלכה (ספרא – תורת כוהנים) על הפסוק (ויקרא כ, ה): "ושמתי אני את פני באיש ההוא ובמשפחתו, והכרַתי אותו ואת כל הזונים אחריו". המדרש מבאר: "אמר רבי שמעון: וכי מה חטאה המשפחה? אלא ללמדך שאין לך משפחה שיש בה מוכסן, שאין כולה מוכסים; שיש בה ליסטים, שאין כולה ליסטים, מפני שמחפים עליו". כלומר, על פי המדרש משפחה אשר מחפה על פושע המצוי בין בניה נושאת אף היא באחריות כלפי מעשיו. עצם החיפוי, אף אם אין הדבר מלווה במעשה אקטיבי, הוא כשלעצמו יוצר אחריות ואף מביא אותנו למסקנה כי גם שאר בני המשפחה הינם בגדר פושעים.
בחזרה לענייננו – האם אב המסייע לבנו לעגן את אשתו אכן עובר על איסור "לפני עיוור לא תיתן מכשול"? לפי דברי הרמב"ם בפירוש המשנה התשובה חיובית. האם אב שלא מיחה בבנו החוטא, המסרב לקיים פסק דין המחייבו ליתן גט, "נתפס" על חטאי בנו? לפי הגמרא במסכת שבת ובמסכת סנהדרין התשובה היא חיובית. האם אב המחפה על בנו הפושע, המאמלל אישה נכה זה למעלה מעשור, הינו בגדר פושע? לפי המדרש התשובה היא חיובית.
לפיכך, מה דינו של אב אשר לא רק מסייע, מחפה ולא מוחה, אלא הוא הוא עצמו הגורם לעיגון? התשובה ברורה לחלוטין – על אב זה יש להחיל את כל אמצעי האכיפה העומדים לרשות הדיינים על מנת להסיר את המכשול העומד בין האישה לבין שחרורה.
==
עו"ד מוריה דיין היא טוענת ועו"ד מטעם ארגון "יד לאישה" המשתייך לרשת אור תורה סטון ומייצגת את העגונה בתיק הנוכחי.
מצאת טעות בכתבה? התוכן בכתבה מפר זכויות יוצרים שבבעלותך? נתקלת בפרסומת לא ראויה? דווח/י לנו