הצעת חוק ישנה שעכשיו מופשרת, עשויה לשים סוף לבושה הלאומית ביחס למוסד הנשיאות.

שני נשיאי המדינה האחרונים, לא השלימו את מלוא זמן כהונתם. הנשיא השביעי עזר ויצמן ז"ל, נאלץ לפרוש בעקבות חקירה שנפתחה נגדו בעקבות תחקיר של העיתונאי יואב יצחק שחשף כי וייצמן קיבל סכומי כסף גדולים מאיש העסקים אדוארד סרוסי בעת היותו ח"כ ושר.

למרות שעל האישומים חלה התיישנות, החליט וייצמן להתפטר מתפקידו, כנראה בשל החשש שיודח מתפקידו על ידי הכנסת.

מחליפו בתפקיד, הנשיא השמיני, משה קצב, נאלץ להתפטר בעקבות כתב האישום שהוגש נגדו על שני מעשי אונס, עבירות בהן הורשע בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

עוד בכנסת הקודמת, כשהתפוצצה פרשת קצב והוגש נגדו כתב אישום, יזם ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי), תיקון להצעת חוק יסוד: נשיא המדינה, לפיו כל מועמד יעבור "שימוע" של ועדת הכנסת לפני אישור מועמדותו לתפקיד.

כיום, כל עשרה חברי כנסת יכולים להציע מועמד לנשיאות, כשמועמדותו מאושרת אוטומטית, מבלי אפשרות סינון של ועדה חיצונית. הצעת החוק החדשה, באה להוסיף בדיקה של ועדת הכנסת על טיבו של המועמד.

התיקון לחוק, אותו מציע אורלב הוא: "לא יאוחר משבוע לפני יום הבחירה תזמין ועדת הכנסת את המועמדים לשימוע, שייערך בפומבי; בשימוע יענו המועמדים על שאלות חברי הוועדה הנוגעות להתאמתם לכהונה, ויציגו מסמכים כפי שיתבקשו; לא הופיע מועמד לשימוע, יראוהו כאילו לא הסכים להצגת מועמדותו לכהונת נשיא המדינה."

הועדה העתידית, באם יאושר החוק, לא תמנע את הבושה וחוסר הכבוד, שמייחס הציבור כיום לבית הנשיא ולמוסד הנשיאות. אבל ייתכן כי בעתיד, היא תביא לבחירת מועמדים ראויים יותר למשרה המכובדת.