הספד: בנות ישראל על רבי אהרן בכינה

אי אפשר להתעלם מתרומתו המרכזית של הרב ליכטנשטיין לכינון עולם התורה הנשי, שהלך ונבנה במהירות ובעוצמה. לראשונה בהיסטוריה התורנית מתייתם 'עולם התורה' באופן הנרחב והמר של המילה, יתומים היינו מבלי אב, אך היתומים הם בנות התורה ובני התורה כאחד

21.04.15 09:37  ב' באייר תשעה
הספד: בנות ישראל על רבי אהרן בכינה
  מייסד עולם התורה לנשים. הרב ליכטנשטיין (גרשון אלינסון/פלאש90)

רבים וטובים ממני עוד יספרו בקהל עם על הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל, ישרטטו במשיכות עבות של מכחול מעשי ידי אומן את הגאונות התורנית יוצאת הדופן, הזיקוק של עומק העיון והלמדנות הישיבתית-בריסקאית מבית חותנו הגרי"ד סולבייצי'ק.

למדנות זו המתאפיינת בעוצמתה ובבהירותה בהוספת נדבך אינטלקטואלי מרשים משלו הכולל ניתוח ופריסה מקיפה של המקורות הרבים ואת ההקשרים האנליטיים והקונספטואליים של הדינים הנלמדים, יביעו בלשונם וידגישו את זכרונו האבסולוטי והמדוקדק היורד לפרטי פרטים שאפשר לו לפרוס יריעת בקיאות ססגונית ומשובבת לב המשתרעת על כל מרחב התלמוד ונושאי כליו ואף מקפת בבטחה את שאר חדרי התורה, תורה שיש לה בית אב: מקרא, מדרש, מחשבה ופילוסופיה.

ובד בבד לחלוש על מכמני התרבות הכללית, על אגפיה וחדריה הרבים ולראות את כל ההומניזם והמוסר הטבעי באופן חיובי ומפרה מתוך אספקלריה מאירה של תורת השם שבערה בקרבו. החסידים ייאנחו עת נלקח אביר האמונה, שיראתו קדמה לחכמתו, הניצב דומם בתפילתו באימה ורתת כעבד לפני רבו, המתייפח כאבל על חורבן בית המקדש, שנפשו העדינה והזכה חשה בכל נימיה את הקדושה. הספדים יישאו על השלם במידותיו, וסיפורים רבים עוד יועברו מפה לאזן על הענווה והפשטות שחייו בכפיפה אחת עם היות האדם הגדול בענקים, תלמידיו יעידו על הרגישות המופלגת לזולת והאינטליגנציה הרגשית והירידה לעומק השיטין של הנפשות שהתבטאה בעשיית אך טוב וחסד בהיקפים ובעוצמת שלא שמעתן אזן, מכיבוד הורים מפעים בעוצמתו ומסירותו, אך אין ביכולתי ואינני ראוי לשאת דבר מספד, אלא להורות באצבעי אל אחד מהמפעלים הרוחניים-תורניים שאליהם היה שותף הרב זצ"ל, המהווים מהפכה של ממש.

ראש ישיבה היה הרב ליכטנשטיין בהנהגתו ובכל נימי נפשו, ולו נאה ויאה כתר זה, עיקר חפצו ועיסוקו עוד משחר ילדותו נסוב ונתחם לבין כותלי בית המדרש "ביני עמודי דהווי גרסי", העיון האינטנסיבי נוכח הקושיות והתירוצים השקלא-וטריא סידור השיטות הגדרת החלוקים והרבצת תורה לתלמידים היוו לחם חוקו הרוחני- לשמוע ללמוד וללמד, לחדש בתורה ולהעמיד תלמידים הרבה. ואף שמסד יסודי ממשנתו הרוחנית שהקנה לתלמידיו הרבים הדגישה האחריות הלאומית-תורנית למתרחש בכלל החברה, עיקר פעילותו הייתה מתוך בית המדרש, ורק במקרים חריגים וחמורים יצא הרב לראשות הרבים, ולמרות כך (ואולי דווקא בשל כך) דבריו קיבלו משנה תוקף ושקפו את העומק והדרישה האינטנסיבית לאמת ולעשיית הטוב והישר בעיני אלוקים ואדם שעמדו בתשתית דבריו.

חרף העובדה שתקע אהלו באהלה של תורה השפעתו של הרב חבקה את פני הציונות הדתית כולה ומכוחה אף את מרחבי החברה הישראלית הכללית. הרב ליכטנשטיין בשותפות עם עמיתו לראשות הישיבה הרב עמיטל זצ"ל חינכו וכוננו דור שלם של אנשי רוח ואנשי מעש, תוך השמעת קול חינוכי צלול ועצמאי שבזמנו היה מחודש וכיום מהווה שדרה מרכזית מקומתה הרוחנית של הציונות הדתית, קול המתאפיין ביחס חיובי לערכים הומניים-ליברלים, פתיחות לעולם ההשכלה הכללית, כבוד לאדם באשר הוא אדם, רגישות אנושית הגוררת אחריות לאומית, תפיסה לאומית מתונה, נאמנות ומושרשות לעולם הישן עם מודעות לצורך והיכולת להתקדמות ולשינויים בנושאים מסוימים באיזון הנכון, וזאת ללא פלישה וצמצמום ולו במלא נימה את המסירות והנאמנות האינטנסיבית והטוטאלית לאידיאל 'תורה לשמה' נוסח וולזי'ן- הדורש העמקה והתמסרות, וכך התנסח פעם בהקשר זה: "המשימה שעומדת לנגד עינינו היא להישאר נאמנים, בעומק ובעוצמה, לאותם דגלים שהניפה בשעתה ישיבת וולוז'ין, ולדעת להניף דגלים נוספים, שהיו חשובים בשעתם וחשובים כיום שבעתיים", וכך לאור ערכים אלו, חינך דורות של תלמידים, חלקם רבנים ומחנכים המעורבים בדעת עם הבריות, חלקם אנשי מעשה וחסד, וכולם נאמנים לעקרונות דרכו ומהווים יחדיו שדרה מרכזית מהמגזר הציוני דתי.

כינון עולם התורה הנשי

כאמור, כל מגמתי רק לחדד ולהדגיש אך אור אחד מאורו הגדול, אחד הדגשים המרכזיים שהשתרגו בימי חיותו של רבנו, ואף בהם הפציע האור מן הקודש לחוץ הינה התמורה במעמד האישה, וביתר דיוק- במעמדה בעולם הקדושה ובהיקף השכלתה התורנית. כידוע, הרב ליכטנשטיין הווה אחד מדמוית המפתח במהפכת תלמוד-תורה לנשים בדור האחרון, הוא עודד ודרבן נשים: בראש ובראשונה מבנות משפחתו ולאחר מכן במעגלים רחבים יותר, תלמידות מתחילות ולומדות הלכה מתקדמות ומיומנות להעמיק בתלמוד ובמפרשיו ורכוש השכלה תורנית רחבה ומשמעותית, אין כאן המקום לפרוס את המניעים ואת המשנה הרוחנית הסדורה של הרב ליכטנשטיין הניצבת בבסיס תמיכתו בפתיחת שערי תורה לאורכם ולרוחבם על כל מכמניהם ומטמוניהם בפני בנות ישראל, רק נזכיר שאף בהקשר זה מתבטאת הזיקה היסודית לקודש מחד גיסא ולעולם הישן עם רצון ויכולת להשתנות ולעדכן עמדות למול אתגרי הדור והשעה, וקבלת הטוב והיפה מהתרבות הסובבת אותנו.

תרומתו של הרב ליכטנשטיין לכינון עולם התורה הנשי, שהלך ונבנה במהירות ובעוצמה. כפולה באופייה: ראשית- בשל היותו אחד מגדולי התורה והיראה של דורנו ומעמדו הרם והקונצנזואלי בעולם הרבני והתורני ומכוח היותו ממשיך דרכו של הרב סולובייצי'ק, היוותה התמיכה והעידוד של הרב ליכטנשטיין מתן הכשר ולגיטימציה למהפכה זו, ופעולה זו קובעת ברכה לעצמה. הרב היווה משען בטוח למחנכות ולמחנכים מחד גיסא ולתלמידות מאידך גיסא, ונתנה להן את התמיכה וה'גב' הרוחני-ציבורי הנדרש.

אך כאמור, אורו בקע מהקודש החוצה, ובמקרה זה אף זכה הרב להרחיב את מעגלי בית המדרש גופא ואת המסתופפים בצל חמדתו ולכבוש עוד שטחי קודש למול החולין, והרחיב כרבי אלעזר בן עזריה בשעתו את שערי בית המדרש באופן נרחב. הרב בעצמו היה פעיל בהקמת אחד מהמוסדות התורניים המפוארים בארצנו, בעולם התורה בכלל ובעולם הלימוד הנשי בפרט, הלוא היא מדרשת 'מגדל עז'. חרף העובדה שעמדה זו לא הייתה מוסכמת בין רבני דורנו, לא חת הרב ליכטנשטיין להקים מוסד זה והכלילו תחת קורת גג רשמית אחת עם ישיבתו שלו עצמו- ישיבת הר עציון. הרב היה פעיל בהקמת מדרשה ואף לימד בה בתחילת דרכה באופן סדיר ולאחר מכן מעת לעת, מדרשה חשובה זו שבה מחנכים בנות בדרכו למושרשות תורנית ומחויבות דתית עזה ולהבנה שעולמה התורני של אישה דתית בדורנו מעוגן בלימוד תורה יסודי ואינטנסיבי ובכללו אף לימוד של התלמוד ומפרשיו העמוקים. בתו-תלמידתו הרבנית רוזנברג ממשיכה את דרכו ומרביצה תורה בדרכו להמונים. לא זו בלבד, רבים מהרמי"ם המלמדים גמרא במדרשות התורניות ינקו באופן ישיר את תורתו של הרב ליכטנשטיין בישיבת הר עציון ולאורו נרתמו למשימת הקודש של הרבצת התורה בפני בנות ישראל.

למול ענינו דור ננער וקם, דור נפלא של נשים למדניות ויראות שמים, שיינקו מתורתו של הרב ליכטנשטיין ואשר לו חלק מרכזי והשפעה מכרעת בבניינן הרוחני על אגפיו הלימודיים. כמדומני, מדובר על תקדים של ממש, לראשונה בהיסטוריה התורנית מתייתם 'עולם התורה' באופן הנרחב והמר של המילה, יתומים היינו מבלי אב, אך היתומים הם בנות התורה ובני התורה כאחד, שיבואו לחלוק למי שהיה שותף במישרים ובעקיפין את היכולת לפתח בצורה מיטבית את עולמם הרוחני. יתייצבו יחדיו רבני קהילה ומורות הלכה, רמי"ם ורמיו"ת, תלמידות מדרשה ותלמידי מדרשה, יחדיו כאיש אחד. ועל זאת אנו בוכים, ועל זאת אנו דואבים.

בנות ישראל! על רבי אהרן בכינה, הפותח בפניכן שערי תורה, הטובה משני עם עדנים, הטובה מאלפי זהב וכסף.

מצטרפים לדף הפייסבוק של סרוגים ונשארים מעודכנים כל הזמן‎

כתיבת תגובה

הוספת תגובה - סרוגים
הדפסה

שם

נושא

תוכן

12 תגובות
הצג את כל התגובות