יצחק שמיר זכור בעיקר כראש הממשלה שהנהיג את ישראל בתקופת מלחמת המפרץ וכאחד המנהיגים הבולטים של הליכוד. אבל הרבה לפני שנכנס לפוליטיקה, הוא כבר הספיק להיות מבוקש על ידי הבריטים, לפקד על פעולות מחתרתיות ולשרת בתפקידים בכירים במוסד. היום (חמישי), 22 באוקטובר, מציינים 111 שנים להולדתו. הנה עשרה דברים שאולי לא ידעתם עליו.
1. בכלל קראו לו יצחק יזרניצקי
יצחק שמיר נולד בשנת 1915 בעיירה רוז'ינוי, שנמצאת כיום בבלארוס, בשם יצחק יזרניצקי. את שם המשפחה שמיר אימץ רק שנים מאוחר יותר, בתקופה שבה פעל במחתרת ונאלץ להסתיר את זהותו מהבריטים. בשנת 1935, כשהיה בן 19, עלה לארץ ישראל והשאיר מאחור את משפחתו. הוריו ושתי אחיותיו נספו בהמשך בשואה.
2. הוא התחפש לרב חרדי כדי להסתתר מהבריטים
אחד הסיפורים המפתיעים מחייו התרחש בתקופת המחתרות. כשהבריטים חיפשו אחריו, שמיר החליט לשנות לחלוטין את המראה שלו. הוא גידל זקן ופאות, לבש קפוטה, חבש כובע חרדי והציג את עצמו בתור "הרב שמיר". התחפושת הייתה חלק מניסיונותיו להסתתר מהבולשת הבריטית, והיא גם קשורה לשם המשפחה שאימץ בהמשך.
3. הוא ברח מהכלא כשהוא מחופש לקצין פולני
בשנת 1941 נעצר שמיר על ידי הבריטים ונשלח למחנה המעצר מזרעה. אלא שבספטמבר 1942 הוא הצליח להימלט יחד עם חברו למחתרת אליהו גלעדי. השניים התחפשו לנוטר ולקצין פולני, וכך הצליחו לצאת מהמעצר ולהגיע למרכז הארץ. הבריחה אפשרה לשמיר לחזור לפעילות המחתרתית ולהפוך לאחד ממנהיגי לח"י.
4. את אשתו הוא הכיר דווקא במחנה מעצר
סיפור האהבה של יצחק ושולמית שמיר התחיל במקום לא שגרתי במיוחד. השניים הכירו במחנה המעצר מזרעה, שבו הוחזקו על ידי הבריטים. שולמית, שעלתה מבולגריה, נעצרה בשל כניסתה לארץ ללא אישור ובהמשך הצטרפה בעצמה לפעילות המחתרתית. בשנת 1944 הם נישאו בטקס קטן וסודי. בהמשך נולדו להם שני ילדים, יאיר וגלעדה.
5. הוא הצליח לברוח גם ממחנה מעצר באפריקה
הבריחה הראשונה לא הייתה האחרונה. בשנת 1946 נעצר שמיר שוב, הפעם לאחר שהבריטים זיהו אותו למרות שהתחזה לרב מבני ברק. הוא הוגלה למחנה מעצר באריתריאה, אבל גם משם מצא דרך לברוח. בינואר 1947 נמלט יחד עם ארבעה עצורים נוספים דרך מנהרה שנחפרה מתחת למחנה. לאחר מסע ארוך הגיע לאתיופיה ובהמשך לג'יבוטי. לישראל הוא הצליח לחזור רק במאי 1948, ימים ספורים לאחר הקמת המדינה.
6. לפני שנכנס לפוליטיקה הוא היה בכיר במוסד
לא כולם יודעים שלפני שהפך לחבר כנסת ולראש ממשלה, שמיר שירת במשך כעשור במוסד. בשנת 1955 גויס לארגון על ידי איסר הראל, ובהמשך הקים ופיקד על יחידת "מפרץ", שעסקה במבצעים מיוחדים. בין היתר היה מעורב בפעילות נגד מדענים גרמנים שסייעו למצרים לפתח אמצעי לחימה. הוא עזב את המוסד בשנת 1965, ורק כמה שנים לאחר מכן החל את דרכו הפוליטית.
7. הוא התנגד להסכם השלום עם מצרים
בשנת 1977 נבחר שמיר ליושב ראש הכנסת, ובמסגרת התפקיד ישב במליאה גם בזמן ביקורו ההיסטורי של נשיא מצרים אנואר סאדאת בישראל. אלא שלמרות חשיבות הביקור, שמיר התנגד לנסיגה מסיני שנכללה בהסכם השלום. בהצבעות על הסכמי קמפ דייוויד ועל הסכם השלום עם מצרים הוא בחר להימנע, ולא לתמוך במהלך שקידמה ממשלתו של מנחם בגין.
8. הוא הפך לראש ממשלה רק בגיל 67
בניגוד לפוליטיקאים שנכנסים לתפקידים בכירים בגיל צעיר, שמיר הגיע לראשות הממשלה בשלב מאוחר יחסית בחייו. לאחר התפטרותו של מנחם בגין בשנת 1983, הוא התמודד מול דוד לוי על הנהגת הליכוד וניצח עם כ-59% מהקולות. באוקטובר אותה שנה מונה לראש הממשלה השביעי של ישראל, ימים ספורים לפני יום הולדתו ה-68.
9. בתקופתו נפלו טילים על ישראל, אבל הוא החליט לא להגיב
במהלך מלחמת המפרץ בשנת 1991 שיגר משטרו של סדאם חוסיין טילי סקאד לעבר ישראל. למרות הפגיעות והלחץ הציבורי להגיב, ממשלת שמיר החליטה להימנע מתקיפה ישראלית בעיראק. ההחלטה התקבלה על רקע בקשת ארצות הברית לשמור על הקואליציה הבינלאומית נגד סדאם חוסיין, שכללה גם מדינות ערב. זו הייתה אחת ההחלטות הביטחוניות המשמעותיות בתקופת כהונתו.
10. הוא קיבל את פרס ישראל אחרי שכבר פרש מהפוליטיקה
שמיר סיים את כהונתו כראש ממשלה בשנת 1992, לאחר הפסד הליכוד בבחירות ליצחק רבין, ופרש מהכנסת בשנת 1996. בשנת 2001 הוענק לו פרס ישראל על מפעל חיים ותרומה מיוחדת לחברה ולמדינה. הוא נפטר ב-30 ביוני 2012, בגיל 96, ונקבר בחלקת גדולי האומה בהר הרצל בירושלים.
