שבעה רבנים מגוש עציון והסביבה פרסמו חוות דעת הלכתית שבה קבעו כי חל איסור על יהודים לקטוף זיתים ממטעים בבעלות ערבית הסמוכים לגדרות היישובים, גם כאשר נאסר על בעלי המטעים להגיע אליהם מטעמים ביטחוניים.
בפתח חוות הדעת, שכותרתה "קטיף פירות ממטעי ערבים הסמוכים לגדר הישובים", התייחסו הרבנים לטענה ההלכתית שלפיה מניעת הגישה של בעלי הקרקע לזיתים יוצרת מצב של ייאוש מצד הבעלים.
"למרות שיש הרוצים לומר שהאיסור לערבים להגיע לקרבת הישוב על מנת למסוק את מטעי הזיתים שלהם גורם לכך שהם מתייאשים מהזיתים ולכן מותר ליהודים לקטוף אותם, אין היתר לנהוג כך", כתבו הרבנים.
את קביעתם ביססו הרבנים על חמישה נימוקים הלכתיים. ראשית, הם ציינו כי התנהגות בעלי המטעים מעידה שאינם מתייאשים מהזיתים. נוסף על כך, לדבריהם, ישנם יהודים המעוניינים להגיע למטעים ולקטוף את הזיתים עבור בעליהם, עובדה המלמדת אף היא שאין מדובר בייאוש מצד הבעלים.
הרבנים הבהירו כי גם במקרה שבו בעלי המטעים אכן היו מתייאשים מהיבול, אין בכך כדי להתיר את הקטיף. זאת משום שייאוש מפירות המחוברים לקרקע ונמצאים ברשות בעליה אינו הופך אותם להפקר.
בהמשך חוות הדעת כתבו הרבנים: "לכן יש כאן איסור גזל וכבר נפסק בפרוש 'אפילו גוי עובד ע"ז אסור לגזלו או לעשקו...'".
לצד האיסור ההלכתי, הזהירו הרבנים מפני השלכות נוספות של קטיף הזיתים בידי אחרים. לדבריהם, כאשר מי שנוהגים כך הם יהודים שומרי תורה ומצוות, הדבר כרוך גם בחילול השם בעיני יהודים וגויים.
בחוות הדעת הסתמכו הרבנים גם על פסיקתו של הרב יעקב אריאל, שהתייחס בעבר למקרה דומה בתקופת האינתיפאדה, כאשר נאסר על ערבים להתקרב ליישובים.
הרב אריאל קבע כי אין לראות בבעלי המטעים כמי שהתייאשו מהזיתים, והציע לאפשר את המסיק בדרך שאינה כרוכה בסכנה ביטחונית. בין האפשרויות שהציג היו קטיף באמצעות פועלים או מתנדבים יהודים והעברת היבול לבעלים הערבים, תמורת כיסוי ההוצאות.
על חוות הדעת חתומים הרב זאב ויטמן מאלון שבות, הרב אורי ליפשיץ מראש צורים, הרב אבי בלידשטיין מתקוע, הרב משה שפטר מכפר עציון, הרב ישראל גולדשטיין ממיצד, הרב חיים אירם מאלעזר והרב רפי אוסטרוף, יו"ר המועצה הדתית.
בכך הבהירו הרבנים כי עצם האיסור על בעלי המטעים להגיע לשטח אינו מעניק לאחרים זכות לקטוף את הפירות, וכי יש להבחין בין מניעת הגישה למטעים מטעמים ביטחוניים לבין הזכויות של בעלי הקרקע על היבול.
