במהלך שיעור שמסר הרב רונן שאולוב, הוא הבין כי אחד הנוכחים במקום הוא הלום קרב, שאיבד את רגליו במלחמת חרבות ברזל. הרב עצר את דבריו, ניגש אליו כשהוא נרגש עד דמעות וחיבק אותו לעיני הנוכחים.
לאחר שהתיישב לצדו, אמר לו הרב שאולוב: "תודה לך. בשם כולנו אני אומר לך, כולם פה, בתוך כל שאר העם הזה, חייבים לך ולדומיך את החיים. אתם הקדושים האמיתיים". לאחר הדברים, נישק הרב את ידו של הלום הקרב.
כשחזר למקומו, התקשה הרב שאולוב להמשיך בשיעור מבלי להתייחס למפגש. הוא פנה ללוחמים ולפצועים ואמר: "אני דורש פה תורה בזכותכם. אני חי במדינה הזאת בגללכם. הילדים שלי הולכים בבטחה כי יש אתכם".
הרב המשיך בדבריו הנרגשים: "אני רוצה להגיד לכם שאם לא אתם, לא היינו. אתם התקווה שלנו, אתם הקדושים של העם שלנו, אתם האהובים שלנו. אני יודע שאם הייתם בגרמניה, לא הייתה שואה".
בהמשך פנה ישירות להלום הקרב שישב מולו: "אני יודע שנפצעת בשבילי בלי שאתה מכיר אותי. אני יודע שהיית מוכן למות למעני בלי שבכלל ידעת שיש אותי".
הרב שאולוב הוסיף והתייחס למחיר ששילמו הפצועים במהלך המלחמה: "אני רוצה להגיד לכם שאתם פצועים, יושבים פה לידי, אבל בזכות זה שנפצעתם ונלחמתם יש מדינה שלמה שעומדת על הרגליים שלה".
את דבריו חתם במסר נוסף ללוחמים: "אתם הקודש, אתם התקווה, אתם הישועה של עם ישראל, המלאכים שלנו. אני מודה לכם שאת התורה שאני לומד ומעביר, את הילדים שאני מגדל כאן ואת כל מה שאני עושה כאן, אני עושה בזכותכם, כי נלחמתם בשבילי. שהקדוש ברוך הוא ישמור אותך בתוך שאר כל החיילים. אני מודה לך בשם כולם".