הצמצום הדרמטי בפערים בסקרים בשבועיים האחרונים מעורר דיון פוליטי סוער. הפרשן הפוליטי עמית סגל מנתח בטורו ב'ישראל היום' את סיבות המגמה, ומצביע על מה שהוא מכנה פער תפיסתי אצל ראשי האופוזיציה: "יש משהו לא מובן בהחלטה הקולקטיבית של גוש השינוי לקחת דווקא את הצד השני".
סגל מצביע על השינויים הבולטים בהרכב האנושי ובמסרים של מפלגות האלטרנטיבה. בעוד שאביגדור ליברמן שומר על נתוניו, בנט מציג כעת תמונה שונה כמעט לחלוטין מבעבר: "בנט – שרץ אז עם שקד, אורבך, שיקלי ודרישה לפנות את חאן אל־אחמר – הציג השבוע רשימה ללא אף דתי, עם תיבון ובן ברק וקרן טרנר והרבה ממשתתפי קפלן".
גם בגזרת הרשימות הנוספות מזהה סגל קו שמתקשה למשוך את מצביעי הימין הרכים: "איזנקוט אמנם מקפיד להדגיש את התנגדותו למדינה פלסטינית ומחצית מתריסר המועמדים הראשונים הם דתיים, אבל זה יותר דומה לכחול לבן של גנץ דאז, פחות לסער. שלא לדבר על יאיר גולן, שמרתיע את הימין הרבה יותר ממיכאלי והורוביץ בזמנו".
"למחנה השינוי אין אפשרויות אטרקטיביות לבוחר הימני"
לדברי סגל, הבעיה המרכזית של גוש השינוי טמונה בעובדה שהוא אינו מציע מענה אמיתי לערכי הליבה של אנשי הימין. "אולי זו הסיבה לצמצום הפערים בסקרים בשבועיים האחרונים", הוא קובע. "עופר וינטר החזיר לימין מצביעי קואליציה ששקלו לנדוד, פשוט כי הוא ימני וחדש. למחנה השינוי אין מספיק אפשרויות אטרקטיביות לבוחר שסולד ממדינה פלסטינית, מאמין בהתיישבות ורוצה שינויים במערכת המשפט".
בשורה התחתונה, סגל מסביר כיצד הדינמיקה הזו משנה את אופיו של קמפיין הבחירות כולו: "נכון לעכשיו במקום בחירות על שינוי מול קיבעון, זה הפך שוב מאבק בין הגושים. נתניהו ישמח שכך זה יישאר, יריביו יצטרכו לחשוב מחדש איך לסדר את המגרש מחדש".
איך אפשר שלא לשמוח כשהסקרים מראים שאנשים זזים ביחד לממשלת תיקון שמחברת את העם?!