תגלית יוצאת דופן מסין מספקת הצצה נדירה להרגלי השתייה ולשיטות ייצור האלכוהול לפני יותר מאלפיים שנה: חוקרים שבחנו כלי ברונזה עתיק שנמצא בתוך קבר גילו כי בתוכו השתמרו כ-3.74 ליטרים של נוזל עתיק, שהתברר כמשקה אלכוהולי שהוכן מדגנים.
הממצא התגלה בקבר M39 בבית הקברות שאנג'יאבאו שבאזור נינגשיה בצפון-מערב סין, סמוך לקטע של החומה העתיקה של מדינת צ'ין. האתר כולל 183 קברים המתוארכים לתקופת המדינות הלוחמות, בין השנים 475 ל-221 לפני הספירה.
הנוזל נמצא בתוך כלי ברונזה בעל פתח ייחודי המזכיר בצורתו ראש שום, טיפוס כלי המזוהה עם תרבות צ'ין ושימש בין היתר לאחסון משקאות אלכוהוליים. כאשר הכלי נבדק, החוקרים גילו בתוכו כמות חריגה במיוחד של נוזל שקוף יחסית, בגוון כחול-ירקרק בהיר וללא ריח בולט.
בניגוד למרבית הממצאים הארכיאולוגיים הקשורים לאלכוהול עתיק, שבהם נשארים בדרך כלל רק משקעים יבשים או עקבות כימיים זעירים על דפנות הכלי, במקרה הזה שרדו כמעט ארבעה ליטרים של נוזל. לדברי החוקרים, מדובר בכמות נדירה ביותר המאפשרת לבצע בדיקות מפורטות הרבה יותר.
במסגרת המחקר הפעילו המדענים שורה של שיטות כימיות ומיקרוסקופיות. הניתוח זיהה יותר מ-2,400 תרכובות אורגניות המשתייכות לעשרות קבוצות שונות, ובהן חומצות אמינו, חומצות שומן ופחמימות.
ריכוזים משמעותיים של חומצה לקטית וחומצה אוקסלית, לצד כמות נמוכה יחסית של חומצה טרטרית, חיזקו את המסקנה שאין מדובר ביין פירות, אלא במשקה שהוכן מדגנים. גם ההשערה שמדובר פשוט במי תהום שחדרו לכלי נשללה בעקבות ההבדלים הגדולים בין הרכב הנוזל לבין דגימות הקרקע שנלקחו מהסביבה.
בדיקה מיקרוסקופית סיפקה רמז נוסף למתכון. החוקרים איתרו יותר מ-100 אלף גרגרי עמילן, שכ-92% מהם זוהו כקשורים לדוחן מטאטא - צמח חד-שנתי במשפחת הדגניים, בעוד שהיתר התאימו לדגנים ממשפחת החיטה והשעורה. בנוסף נמצאו יותר מ-8,500 תאים שזוהו כשמרים, עדות חזקה לכך שהנוזל עבר תהליך תסיסה מכוון.
החוקרים מעריכים כי יצרני המשקה השתמשו ככל הנראה בשיטת תסיסה המבוססת על "קו" (qu), מתנע מסורתי לייצור אלכוהול במזרח אסיה המבוסס על דגנים ומיקרואורגניזמים. סימני עיבוד שנמצאו בדגנים מצביעים גם על כך שחלקם נגרסו ועברו חימום לפני תהליך התסיסה.
מדובר במשקה שהיה ככל הנראה מבוסס דגנים אבל שונה מאוד מהבירה המודרנית שאנו מכירים כיום, הן בהרכבו והן במרקמו ובטעמו.
אחד ההסברים לכך שכמות גדולה כל כך של נוזל הצליחה לשרוד במשך אלפי שנים הוא אופן האטימה של הכלי. החוקרים מצאו כי פתחו נאטם בשתי שכבות - בד בחלק הפנימי וחומר דמוי בוץ עם רכיבים אורגניים מבחוץ. יחד עם האקלים היבש יחסית ותנאי הקבורה, האטימה ככל הנראה צמצמה אידוי וחדירת מזהמים.
העובדה שהכלי נמצא בתוך קבר מעלה גם את האפשרות שהמשקה שימש כמנחת קבורה או כחלק מטקס הקשור למת. בתקופה זו לאלכוהול היה תפקיד משמעותי באירועים חברתיים וטקסיים, אם כי החוקרים מדגישים כי לא ניתן לקבוע בוודאות מדוע הונח המשקה דווקא בקבר הזה.
הממצא אינו העדות הקדומה ביותר לייצור אלכוהול בסין, אך ייחודו בכך שלא מדובר רק בעקבות מיקרוסקופיים אלא בכמות גדולה של נוזל ממשי שהשתמר במשך יותר מאלפיים שנה. עבור החוקרים, הבקבוק העתיק הוא למעשה "קפסולת זמן" שמאפשרת לשחזר בצורה יוצאת דופן את חומרי הגלם ואת שיטות התסיסה שבהן השתמשו תושבי צפון סין לפני איחוד האימפריה.
