היה לכם היום זמן לחדשות, אבל לא הבנתם הכל עד הסוף?
אריאל שרפר מסכם את הנקודה החדשותית היומית שמעניינת סרוגים,
בתוספת דעה אישית עם חיוך אמיתי או מריר חומר למחשבה והרבה חוצפה ישראלית.
זו הנקודה האדומה להיום:
"הנקודה היומית בתשעה באב- אדומה כמו אש.
אש שאחזה בקירות בית מקדשנו ושרפה אותו.
אש מילולית שמאיימת לכלות בציניות כסנה בוער את השיח הציבורי שלנו. יש כאלה שחושבים שבתשעה באב צריך לגזור גם תענית דיבור כי כששותקים אפשר לחשוב טוב יותר על נושאים שמדברים עליהם הרבה-אבל בכל מה שקשור לתיקונם עושים מעט.
אני לא גוזר על עצמי תענית דיבור, כי אני מכיר את עצמי ויודע שלא אוכל לעמוד בזה וגם לא לשבת בשקט. לכן אני מרשה לעצמי גם בתשעה באב להזהיר את הציבור מפני האש, ולעשות זאת בעזרתו של רבן יוחנן בן זכאי.
איך אפשר לתקן את הרס החורבן? בלימוד מאבנים.
הוא היה אומר: 'אבנים שלמות תבנה – אבנים שמטילות שלום. והרי דברים קל וחומר, ומה אם אבני מזבח שאינן לא רואות ולא שומעות ולא מדברות, על שמטילות שלום בין ישראל לאביהם שבשמים, אמר הקב"ה 'לא תניף עליהם ברזל', המטיל שלום בין איש לאיש בין איש לאשתו בין עיר לעיר בין אומה לאומה בין ממשלה לממשלה ובין משפחה למשפחה, על אחת כמה וכמה שלא תבואהו פורענות'.
ומה הכפרה העיקרית שתתקן את החורבן? אמר רבן יוחנן בן זכאי לתלמידו רבי יהושע: 'זו גמילות חסדים- שנאמר כי חסד חפצתי ולא זבח'. וידוע שיפה דרך ארץ של גמ”חים עם תלמוד תורה.
חשוב לזכור מסר ערכי נוסף של רבן בן-זכאי: 'אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה הַרְבֵּה, אַל תַּחֲזִיק טוֹבָה לְעַצְמְךָ, כִּי לְכָךְ נוֹצַרְתָּ'.
בתשעה באב לא לומדים תורה- אבל מחר כן.
לא צריך לעוף על עצמנו כי למדנו ולא להתגאות בזה חלילה, אלא להבין שזה התפקיד שלנו. זו השליחות שלנו. התורה ולימודה זה החיים שלנו. של כולנו. ולא לשכוח לשלב תורה עם דרך ארץ ואהבת חינם, ולא רק בתשעה באב.
זכרו מה אומר המדרש שהקב"ה אומר לנו:
“כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם. מה אני מבקש מכם? אלא שתהיו אוהבים זה את זה, אלא שתהיו יראים זה מזה, ותהיו מכבדים זה את זה.
תורה. גמילות חסדים. אהבת חינם. כבוד הדדי.
אם היישום של המושגים האלה יבער בנו כמו אש-נזכה שירד בית מקדש כאש מהשמיים וב"ה הנקודה האדומה בשנה הבאה תהיה בערב חג תשעה באב.
שנזכה שייבנה בית המקדש במהרה בימינו."
--
"הנקודה האדומה"- בכל יום עם נושא חדש באתר סרוגים!
